ספר העצמים/תוכן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תוכן ספר העצמים[עריכה]

המאמר באלוה ית', הסבה הראשונה איננה גוף ולא כח בגוף והוא אחד ואיני ר"ל שהוא אחר במנין לא שהוא אינו דבר זולת עצמו והוא הוא עצמו ושאינו מקיף אותו מקום זה נקל בעין השכל ומה שאמ' שהוא מטבע השכל הנפרד שלא יקיף אותו מקום והרי עם קלות זאת ההשגה בעין השכל הוא כבד בדמיון לפי שאינו נופל בכח הדמיון דבר עד שימשך עמו בשכל מקום בזה הענין המושג, וא"ת שזה העצם הוא דבר מה לא נמלט מחטוא בלשונינו, וא"ת הוא העילה הראשונה כמו שקוראין אותו ג"כ לא נמלט בזה מהחטא מכל וכל, וא"ת עילת העילות זה ג"כ שם נסתר סתום וחתום, וא"ת ענין מה זהו אצלי יותר קרוב שנקראנו עגין האציל אורים ושבלים נאצל מהם ג"כ אורים ושכלים אחרים, ומאותם השכלים כחות ומאותם הכחות נפשות וגלגלים ומהגלגלים יסודות ומהיסודות צמחים וכל ב"ח והמתכות, ועל זה העניין הנאמ’ תימצאם כלם נאצלים ונמצאים ממנו גזרה חכמתו להמצאותם כי הדבר בזה העניין יקצר בכל לשון אלא שבלשון לעז ברחו מלתארו בנמצא ואמרו במקום זאת המלה אישו וזאת המלה בלשונם ר”ל הוא והנה זה טוב, ואולי שבלשונות אחרים ימצא בהם תואר יותר פשוט מזה אך לא תקוה שימצא לשון בעולם שיתואר בו ה’ ית' בתואר הפשוט מבלי הרכבה כלל, אלא שיהיה בו שותפות או דמיון או הפעלות חלילה לאל ית’ מזה, וזה לפי שהמילות הם מושאלים וישתפוהו בבל לשון מהפעולות המורגשות אלא שיתחברו ויוציאו המלות המושכולת.

וכבר הגיד לי הגמון אחד מגדולי ההגמונים והוא פילסוף יודע באמתות העניינים שבלשון הלאטיני והיוני יתארוהו בהוא ואחר שמעי זה מזה הפילסוף עיינתי והבנתי תקונם ע”ה אומרים בהושענות אני והוא הושענא. וחקרתי על זה הענין ומצאתי שהם אומרים שוהוא הוא שם המפורש.

ואח”כ שבחתי מאמר זה הפילסוף, שממנו יבאו פעולות שיש לנו בהם רחמנות ופעולות שיש בהם חכמה גדולה ופעולות כאלו הם גבורה ופעולות כאלו הם קנאה ופעולות נוראים במאד מאד כמו שזה הנרמז אליו הוא נורא מאד מאד וכ”ש אצל משיגי המלכות הקדושה לפי שכל המשיג ממנו יותר יארע לו יותר יראה ורתת כאש אשר יראה האדם שהוא גשלם בשכלי הוא נזהר ונשמר ממנה שלא יגע בה כדי שלא ישרף לפי שהיא ידועה אצלו באמתי והנער בעודנו קטן ואין לו שכל ימהר לגעת בה ולא יירא ממנה לפי שאינה ידועה אצלו.

ועל כן הרבה שלמה להזהיר בספר קהלת בעניין היראה לפי שאין לנו דעת במה נדע שהוא נורא באמרו את האלקים ירא, וכן ירא אלקים יצא את כולם, ועל כן נקרא נורא כמו שלפי הפעולות האחרות הבאות מאתו נקרא קנא ונוקם וגבור ושדי ועליון וממית ומחיה כמו שזה האש והוא שמה נקראה המבשלת והשורפת והמתכת והמקפיאת והיא אחת, ואם שום נביא מהנביאים או מהחכמים הקדומים השיג ענין מענינו וציירו וידע האיך נאצל אלינו ממנו ועל איזה צד נדע אמתתו זה השאיל לו שם בינו לבין עצמו מעיד ומורה על אותו הענין, מהם מטטרון יה אכתריאל או זולתם משמותיו ית’ והיו קוראים אותו באותו שם באותו העניין וזולתו ולו כח יבטל כל הכחות וזהו העניין המכונה בו שם המפורש אחד מאלו השמות המיוחסים לפעולותיו יתברך וזה השם כמו שנאמר הנזכר על הגלגלים והתגלגלו ר”ל בעת שיאצל מהשפלים על הגלגלים יקיפו הקפתם הטבעית ועל הגבעות והתקלקלו. יתברך ויתעלה אל אעמר אגמר בערבי ר”ל המיושב יתהפך לתהום כמו שאמרו על ארץ מצרים שהיתה שם ים, ובאחר משמותיו היה משתמש אליהו ע”ה לבד והוא מסרו לאלישע לפי שהיה ראוי שימסור לו, ולכן מתו הנערים המתקלסים בו לרוב חדוד פעולת השם ברוך הוא והוא אור’ ויקללם בשם אלקיו וכו’ בשכמל”ו.

המאמר במה שנאצל ונשפע מאלו הכחות השכליות על הכחות הנפשיות והיא הנבואה והדומה לה, אמנם מה שהושפע מעולם העליון על אלו הכחות הוא על ד’ פנים.

האופן הראשון בהשגה שכלית מבלתי הצטרף באחד החושים אלא לזכור השם המושג המורה על אמיתות פועל מהפעולות הבורא יתברך ויפעל ויעשה מעשים ותעשה בו פעולות ומעשים ויתפעלו לרוב כח ה’ ומהירות פעולתו וממשלתו בכל הכחות והטבעים ואלו הם עניני השמות שהם עתה אצל ההמון בהפך האמת ורחוק ממנו.

האופן השני הוא אצילות כח שנאצל מעולם העליון ר”ל מהשכלים הנפרדים על הכח השכלי עד שיתעצם בעצמותם ויצטייר כצורתם ר”ל צורת השכל וישוב שכלי בתכלית מה שכחו לשוב ולהיות משיג ומשער ומרגיש ומבין הדברים העתידים ולדמות המעשים במבחר הדמיון והזך והשלם מלטעות כל מה שיוכל להיות ובזאת ההשגה יקנה מעלות המדות והמעלות השכליות בפועל כי יוסיף באיש בעצלות הנאצל עליו דעת ומעלות המדות יותר מאשר עותד והוכן אליו קודם או מאשר הוכן אליו בטבעו בתחלת יצירתו כי לא יוכל להיות לבוא האצילות ההוא אלא למי שהוכן ונזדמן לו בתחילת יצירתו מזג נבון לקבל אותו הכח ולהוציאו לפועל בהתבוננו והתעתדו לכך וישלח בנפשו ענינים יתעורר ויבין בהם ענינים רבים מה שאין ביכולת אדם זולתו לדעתם ולא שיתבונן מהם מה שהוא יבין בשום פנים, ולא בשום סבה בעולם וזה הרוחני הוא העליון במעלה שבכל הרוחנים והוא שכל הפועל אשר קראוהו שכינה ובו ישיג המורידו הבורא יתברך והוא ילמדהו בעת התבודדותו ובהיותו ישן ברמזים שיש לו בתשובות על שאלותיו ששאל ממנו והוא יפרשם ויסדרם בהקיץ בסדר והתיקון המיוחד בלשון אנשי דורו ובמשלם והמלות הנהוגות והמשתמשות באותו לשון והמנהג הנוהג בו ולא יבטא בו במעלה העליונה מן הנאצלים מהרוחני הזה והם הנביאים, ויש נביא שנאצל עליו בהקיץ מבלי שיחלימהו או יתיש כחו או ירדם ואם לא יהיה בקי ויודע בהורדתו ובעבודתו וקרבנותיו יהרגהו, ולא נמצא אחד מהנביאים שלם בזה השלמות זולת מרע”ה ועל כן נאמרו בו שהיה מתנבא באספקלריא המאירה והנביאים האחרים באספקלריא שאינה מאירה וטעם זה שהוא היה נאצל עליו בהקיץ למעוט עסקו בדברים החושיים והאחרים לא היו כמוהו כי היו מתעסקים בעניני העולם, נלוה לזה שלא היו מעותדים ומזומנים כמוהו ולפיכך לא היה נאצל עליהם זה השכל בכל עת ולא על הצורה שהיה נאצל על מרע”ה רק בחלום או במראות מבהילות ומפחידות, וכבר אמ’ בשם ארסטו שאמר דבר שזהו נסחו.

אמנם השמות האלהיות שהם הכחות ההות מכח שמותיו אשר הם ג”כ השכלים והכחות השמימים אשר הם מדרגה תחת מדרגה כמלך ושופט ומה שתחתיו מהשוטרים ומה שתחת השוטרים ההם מהשוטרים והשמשים הנשמעים אליהם והעושים מצותם כי כאשר יגבר על הרוחניים כח ההורדה ירדו למטה לעשות ולמלאות מה שיבוקש מהם ויהרגו המורידים אותם בשלא יהיו בקיאים ויודעים לעשות ההורדה הרוחניית בכל מה שיאת לה מהמקומות וההקטרות והקרבנות והמלבושים והמאכלים והמאמרים וזה והדומה לו ר”ל מי שהשיג מעלתו הוא דרכו עמו כאילו מדבר עמו בקול ישמע לו מבלי מבטא יבין ממנו רמזים כנגד הענינים הדורש ממנו והוראות כנגד הדברים אשר בקש ויעצהו עצות שיצא בהם ממבוכתו ועניו וצרתו ותזכירהו ותעוררהו לענינים עמוקים יפרשם הוא בהקיץ ויערים ויחקור האיך יוכל להשיגם וקיומם לו וזה ג”כ בהכנות והזמנות גשמיים ומחשביים עם מה שזכרנו מן ההקטרות והמקום הראוי לו ויוכל להיות שלא ימצא לו עניין ולא אפשרות בכל אלו הנמצאים לטרדת דעת או מחשבה או מקרה יארה לו באמצע וישאר נבוך במבוכה חזקה ואח”כ יחזור פעם אחרת להורידו ויתנפל ויתחנן לפניו במה שנסתפק לו ונסתתר הן שיקבל וישמע לו ויתר ספקותיו שנסתפקו לו או לאו, וכבר אירע בזה לאדון הנביאים במריבת העם על המים וכבר רמזתי זה בפסוק ודברתם אל הסלע וזולתו, ועוד נבאר זה בביאר רחב כשנדבר בנימוסים בעז”ה.

האופן השלישי הוא למטה מזה במעלה ואף כי תוכן המעשה אחד והוא הורדת בחניות הככבים, וזה כי יעבור המוכיר את הכוכב המושל על מצב ידוע ולבש מלבושים שהם מחלקו ושיאכל מאכלים שהם מחלקו ושיביט ויכוין אליו בהיותו בנקודת גבהו והוא באמצע השמים חזק מאיר באור עצמו ולא יחחוך אותו (נ”א ולא יעכב עליו) אור כוכב אחר ויקטיר בקטרת אשר מחלקו ויקראהו בקריאות הנאותים לפעולותיו כמו שיקרא לשמש שהוא המאיר והמושל גדול המעלה והדומה לזה, ולמאדים שהוא הגבור הנוצח המשדד הממהר והדומה לזה, וירבה התחנה אליו והכונה ויראה בעינו הרוחני ההוא עצמו בצורה תארית וישאלהו וידבר עמו הרוחני ההוא בקול שיהיה במבטא שיבין ממנו רמזים והערות ישתכל בהם וישיג מבוקשו ולפעמים תבין לו מתנות רבות ותורנו על מקומות שבהם מטמונות, ואלו הרוחנייות כולם יארע בהם בעת הורדתם מבלי דעת והכנה אימה חשכה ומות ותרדמה ושנוי צורה או חרשות או עורון או אלמות או בטול איברים ולפעמים שרפה כמו שיקרה מאבני אלגביש השורפים וזה כשיהיה מטבע החום וקפאון כשיהיה מטבע הקור.

האופן הרביעי והוא השפל והשח במעלתו והוא שיתחדש באויר מכח רוחניות אלו הכוכבים רוחות אחרות שהוות בעולם ויבואו לב”ח ברוב העתים ויצטיירו לו בצורה מצורות בעלי חיים שמורה עליו הכוכב אשר ממנו נאצל הרוח ההוא, אם נאצל מנוגה יהיה כתבנית אשה, ואם היה ממאדים בצורת פרש או איש מלחמה, או כעין האש יחזור על האדם ויודיעהו בדברים שמהם אמת ומהם שקר ורוב מה שנאצל זה הרוח על ב”ח אשר נתחברו איבריו ונרכבו בתחילת היצירה על מזג אותו הכוכב ויהיה המזג שלו נוטה לסגולות ורחניות אותו הכוכב, ואלו הרוחניות הרעות נאצלות מהרוחניות הקדושים כאצילות הצל מן הגוף, ואין צריך להם לא הכנה ולא הורדה רק הוא מתדבק במי שיפגע שיהיה מטבע עצמו ומזגו, ולפעמים יבאו לזולתו כשיורידם ואלו הם הנקראים שדים וברוב ישבשו צורת בעליהם ויבטלו איבריו ויחליאהו ויהרגהו וידבר עמו ויטעון עליו בטענות ותחנות והוא ג”כ מדבר על לשונו בעת העונה, ואמנם יהיה זה בעת התדבקו בבעלי חיים כגון זה שאמרנו כשיעשה מעשה או יפעל פועל מהדברים הראוים לעשות כדי להוריד ההורדה ההיא בין שיעשה זה בכוונה או שלא בכוונה, אלו הם הד’ פנים שמהם יהיה האצילות על הכח הדמיוני והכח השכלי מה שנאצל מאלו הרוחניות וסברת המשיאין ובעלי הדתות, ודעתם בזה לפי שמזה הצד הורגלו בעלי הדתות ר”ל כלל ההמון העולם לקיום מה שקימוהו הנימוסים.

המאמר בבעלי הנימוסים והם אנשי הצבא והבוט והבלדיים וכל האחרים אשר היו קודם המבול, הדעת המפורסם אצל כלם היא שכחות הכוכבים הם פועלים בנו והם המנהיגים אותנו לרוב פעולתם בכל הנמצאות אשר בעולם השפל ושמהם התמדת קיומנו ושהם הסבה בו ושהם סבת העדרנו והפסדנו, וזה אמת אין בו ספק שהדבר כן, מלבד מי שתלויהו השגחה אלהית הופכת אותם הפעלות והיא פעולה יותר חזקה במשגחת בו. ואם הכוכב הוא מחייב לבא עלינו תחזיק פעולתו ואלה הם כדמות מרע”ה ואליהו ולפיכך היו העמים הנזכרים עובדים הכוכבים וכחותם ומגדילים ומאדירים אותם ומשתחוים להם ביום אשר היה מושל אותו כוכב וקוראים אותם בשמותם ויקריבו להם קרבנות[1] ויזבחו להם זבחים ויקטירו להם ההקטרות הנאותם להם כפי עת היותם בכל מזל ומזל ויורידו כחותם, והצאבה[2] היו מכינים להם הכנות אחרות והיו בונים להם בתים והיו פורשים ומציעים בהם הבגדים אשר יאותו לטבע אותו כוכב וטבע אותו מזל אשר בו הכוכב ההוא, ומי שהיה עובד מהם לשבתי בעת שהיה רוצה לעמוד ולבקש מלפניו ההצלחה והורדת רוחניותו היה מצפה עד עת היותו בבית כבודו ומעלתו והוא מזל מאזנים והוא אחד מהבתים שלו[3] והוא מזל דלי והוא המעולה שבהם, וג”כ מזל גדי ושיהיה מיושר ההליכה מזרחי ברבוע הנזכר בחצי השמים נקי מכל רע אז היו מכינים לו ההקטרות אשר יאותו לטבעו וילבש בגדים שחורים אשר הם מחלקו וג”כ מנעלים שחורים ובידו טבעת של ברזל ויכוין לו שכלו ודעתו ויהיו בגדיו טהורים נקיים מכל טינוף וירבה לו בצום ותפילה בעת הראותו ושיריח ריחיו אשר הם מחלקו ויאכל המזונות אשר הם מחלקו ולא יסור מזה הדרך לעולם והוא עושה כל מאדו לעולם להתנפל ולהתחנן לו מעט מעט עד שירגילהו וישגיח בו והוא עם כל זה משתחוה ומתפלל ומבקש מהאל יתעלה שימלא בקשתו. [4]

ואם אחר שנשלם חפצו רחק ממנו כל מה שאותו כוכב אינו מרחיק יסור מעליו ולא ישגיח בו אך יהרגהו אע”פ שלא היה מבקש ממנו שום דבר לפי שימצאהו בהפך טבעו ואינו מוכן ומזומן לו לקבל ממנו והוא נשכח אצלו, וכל זה מבואר אצלם בנסיון ולכן היה המוריד רוחניותו מתמיד בעבודתו ובעת שהוא רוצה ההצלחה ממנו על הצד שאמרנו היה מכין לו מוגמר עשוי מהאבנים אשר הם מחלקו ויעשה לו ג”כ צורת שתי וערב חלול ירכיבהו על צורתו ר”ל הצורה הנאותה לבקשתו אם היתה בקשתו על עניין מלחמה ירכיב אותו על צורת סוס או ארי או נחש ואם היה רוצה לעלות למדרגה ירכיבהו על כסא או הדומה לו. [5]

אבל אמרו לעשות צורה שתי וערב לפי שלא נדע לרוחני תבנית אלא שהוא בעל גרם? והתבנית נברא בכל נברא בעל גוף וכל בעל גוף נופל תחת תבנית השתי וערב לפי שיש בו אורך ורוחב ועומק והם מרחקי כל בעל גשם כדי שלא ירחיקהו הככב לפי שאי אפשר לו מבלתי שיהיה לו אחר מאלו השלשה מרחקים, ונוקבים בראש המוגמר נקבים סביב סביב כדי שיעבור ממנו עשן הקטרת, ויעשו זאת ההקטרה לעולם במקום קדוש ונקי מכל טינוף והוא מגולה אין בו תקרה ולא מיסך מבדיל בינו לבין השמים ויפרשו על זה המקום בגדים שחורים ומלבושים שחורים וצמר שחור נקי, וכל זה על מטבע שבתאי ולא יערכו עם זה שום דבר מהבגדים ולא מהאבנים, ויניחו השתי והערב בראש המוגמר כדי שיהיה העשן עולה ממנו ויעברהו ואחרו שהוא מגיע עשן הקטרת עד הככב בחצי השמים לפי שהקוים היוצאים ממנו בהיותו באותו עניין הם מגיעים עד נקודת הארץ ולא יחתכם אור ככב אחר.

ואנחנו לא באנו עתה לומר האיך היא דרך הצלחתו עד שתבקש ממנו לומר לך האיך יחתוך עליו ככבים אחרים, וחלילה מזה אינו ירא שיש חשד עלי באמונתי לפי שכשאני מפרש אלו הענינים איני מדבר עם מי שלא הכירני ולא ידע אמונתי ולבי ואיך הוא הרגלו עמי מעודי עד היום הזה בין בסתר בין בגלוי, ושאהיה מפני זה גורע שום עגין מאלו ומעלים עיני מלאמרו או שאחשוב דברי בזה שעשיתי שלא כהוגן, ולכן לא אמנע עצמי מלהעמידך על ענינם ומעשיהם לפי שמזה תשקיף ותעמד על תורת ישראל וענין משה ע”ה השקפה אמתית ויעידו לך כל הפסוקים אשר בתורה וכל אחד ואחד באמתות זה. ויוסיף לך במה שאאמת לך אמתות השכל ויסורו ממך כל הספיקות ותהיה מאמין באל ית’ ובתורתו הקדושה אמנה מופתית לא על דרך קבלה, כמו שהם מאמינים בו ההמון ובפרט החסרים מהם.

ובעת שהוא עולה זה העשן מגיע עשן הקטרת עד הככב ולפי תשוקת הככב לזה העשן ירד לו וימשכנו לעצמו, ובעת שנדבק השפל בעליון נתחייב להדבק העליון בשפל, המשל בזה המעשים הנראים שאם נדליק ב’ נרות ונניחם זה למעלה מזה מקבילים אם יכבה הנר השפל מהב’ נרות והגיע עשנו לנר העליון ירד אור העליון למטה על הדרך בעצמו אשר עלה לו העשן, והגר השפל ג”כ יש לו תשוקה גדולה לנר העליון והוא בתכלית ההכנה לקבל אורו ויגיע לו אור הנר העליון ונדלק, וג”כ כח הרוחניות והוא הכח הנפשי בעת שיגיע מגלמו יעבור ויכנוס בו עד שיגיע לחללו לפי שהפשוט יעבור ויכנס בחומרי אם הוא מטבעו ויתחזק בו להתדבקותו בו וכשיתחבר בו והוא בלתי מוכן לו וסבול אותו ויהרגהו כמו שזכרנו, ומי שירצה לעמוד על שאר הורדות רוחניות כוכבים אחרים יעמוד עליו בספר העבודה הנבטייה[6] וספר החכם ארסטו ומספר עיגאני הנבטיי שזה כלו נאמר באלו הספרים ואין תועלת לשנותו ולדבר בו. אמנם יחדתי לזכור הורדת שבתאי מבין שאר הככבים לפי שממשלתו על ישראל[7] ומעולתו בכלליו ובפרטיו לפי שעל דרך כלל יפעל בהכרח בחלק, וה’ יתברך הוא המישור לאמת, ואשיב לבאר בזולת זה בעזרת שדי.

המאמר בנפש כבר התבאר ממאמרנו ביסודות שהגרמים העליונים והיסודות מספיקים בהוית ההויות בתערובת אשר יבא ממנו הבשול והבישול. אמנם הוא מהחום המתחבר מהשמש ומהאויר והאש וזהו החמימות הטבעי המיוחד בכל נמצא וזה החום ימצא בזרע הצמחים ובזרע כל ב”ח והוא זן כל אחד מאלו הב’ מינים ומגדל אותו. וזו היא הנפש הצומחת, וכן קראו אותה החכמים והיא כוללת הצמחים ובעלי חיים, וקוראים אותה הרופאים הרוח הטבעי, והפילסופים הנפש הזן ומשכנה בכבד ג”כ ימצא בהויות כח אחרת הנקראת חיונית וישתתפו בה כל בעלי חיים מדבר ובלתי מדבר ומשכנה בלב כל חי, אך נמצא לאדם בפרט עם זה הכח כח אחר אינו נמצא לזולתו מכל ב”ח והוא הכח המתעורר אשר בו תהיה לו אהבה לדבר אחד או למאוס בו הוא ההפעלות. עוד ימצא באדם כח המרגיש ופעולותיו הם חמשה, והם הראות והשמע והריח והטעם והמשוש ומשכן כל אחר מאלו החמשה ידוע, ומשכן השומר הכעס הכולל לכל הגוף וזאת היא הנפש המרגשת, ולא תמצא רק באדם לבדו, וזה היה הנפשי ג”כ נחלק לד’ כחות כח מניע בחפץ או בכונה והוא משועבד ומצווה מכח המתעורר ר”ל שהוא מניע מן האדם החלק אשר יצוהו הכח המתעורר ולצד אשר רצה להתנועע, וכל זה הכח העצבים ומשכנו במוח לפי שממנו יתפשט לכל כחות הגוף, והשני הוא כח הדמיון זה הכח בעת שהחושים נמצאים ומזומנים כמעט שלא יראה לו פועל בנמצא המזומן לפי שהחושים יעכבוהו מלהשיגו, אך בעת שיגבר הדבר על החושים תראה פעולתו מאד לפי שהוא מדמה ומצייר אותו הדבר אשר גבר על העניין או שהיה עליו ומקום זה הכח המוקדם במוח. והכח השלישי אשר מכחות הנפש כח המחשבי והוא אשר חושב ומקיש הדברים וינהיגם ויקח מה שינתן לו מן הדמיון ותראה פעולתו בו ובאיכות פעולתו והתפעלותו והוא באמצע המוח. והכח הד’ הוא כח הזכירה למה שעבר מן הדברים אשר אירעו על החושים אחר שקדם ענינם ואשר יוציאם ויגלם לכח הדמיון ברגע אחד ויראם ויתנם לו מיד וידמהו הדמיון ומשכן של זה הכח אחרית המוח, וכונתנו עתה לזכור זה על דרך ההעברה וכדי שיהא זה זכירה לנפש כחותיה. ודע כי אלו הנפשות השלשה והם הטבעית פעולתה בכבד והנפש החיונית וחלקיה הם בלב, והנפשית וחלקיה התשעה הנזכרים והיא במוח.

דע כי אלו הכחות הנמצאים לנפש לפי שנושא כל אחד מהם הוא גוף (והם לא יסרו ממנו אלא הם שלמות לו ר”ל כי בכל כח וכח ישלם כל אבר ואבר ופעולתו והפעלותו וכל גוף האדם ישלם בכל אלו הכחות בכללם, ולכן גדרו הנפש שהיא שלמות מה לגוף) טבעי, ולפי שנושא, אלו הכחות הם הווים ונפסדים נתחייב שיהיה הנשוא ג”כ הוה ונפסד וכל אלו הכחות יהיו נעדרים בהעדר אלו הנושאים והנפש תאבד באבדם כמו שיעדר אור הנר בעת שנשרפה ונעדרה הפתילה או כמו שיעדרו נגוני המוסיקא אם נשברו הכלים אשר בם נעשו הנגונים, ונמצא לאדם כח אחר ענינו מופלא ופעולתו שהוא משיג בכל הענינים המופשטים מן החומר וזה שהוא לבד משיג הגונים נפרדים מהגוף והתנועה לבדה נפרדת מבלי מתנועע והארך והרוחב והמשא הכבד ושאר הדברים שלא תשיגם הנפש ולא אחד מכל אלו הכחות הנזכרים אלא בנשואם וחומרם וזה הכח האחר ישיגם וידעם מכלי שיצטרך לחלקם בגלמם ויחלקם ויפרידם וילוה להם ענינים אחרים בקו והנקודה והמספר וירכיב דבר על דבר ויכין דבר מדבר עד שיתחייבו מזה פעולות רבות מאד ויכיר ג”כ הנאה מן המגונה והמחייב מאשר איננו מחויב והוא התחלת החכמות העיונית וזה הכח יתחלקו פעולותיו וזהו השכל המעשי והשכל העיוני, והמעשי הוא אשר בו ילמוד האדם הענינים המעשיים כגון המלחמה ומלאכת הרפואה ומלאכת הנגרות והאריגה, והשני ישיג בו ענינים שחיובם שכל נאצל עליו וזה הכח הנבדל משאר הכחות נקרא כח השכל והפעולה האחרת מפעולותיו אשר הוא השכל המעשי יצטרך לפעולותיו לחוש ולדמיון ויעדר ג”כ בהעדרים. והחלק השני אינו כן ויראה מענינו שהוא ענין אלהי והוא

נמצא בנו בכח אלא שבזמן הנערות לא יצא לפועל לפי שהוא מוטבע בלחות ויוכל להיות שלא יצא לפועל לעולם לפי מונע שיזדמן לו שימנעהו מהשגתו והשגת זה הכח השכלי למושכל אילו כהשגת החוש[8] למוחש לפי שהשגת החוש למוחש הוא בהפעלות החוש וג”כ שכל חוש שתסכים שהשיג מוחש הזק לא ישיג אחר כן אפילו מוחש אחר חלש כגון שמע ההברה לאוזן אם הוא חזק לא ישמיע עמו הברת קול אחר אפילו חלוש ממנו שאם תשמע האזן קול השופר לא ישמע עמו קול הנבל וכן עם אור השמש לא יושג אור הנר[9] והמושכלות כזה הכח בהפך זה לפי שהוא יעלה לו מהשגה חזקה וגדולה לאחרת גדולה וחזקה ממנה והוא לו יותר קל מהשגת המושכל החלוש הראשון להשגה החזקה הקרובה ממנו, וג”כ בעת הזקנה כל מה שתארך הזקנה ותלך בה יחלשו בה כחות ההרגש וזה כח הדברי או השכלי או כמו שתרצה לקראו ותחזק ברבות השנים וזה שהקדמנו מענין הנפש יש בו די במה שנרצה לבאר בע”ה.

המאמר בב”ח. דע כי רבים מב”ח מדגי המים כל מה שהוא קרוב למזג היושר תניעהו יותר נפשו לדבר שהוא יותר נאה לו ולטבעו ותרחקהו תכלית הריחוק מאשר הוא בהפכו ותשמרהו ממנו כגון רבים מעוף השמים כל מה שהוא קרוב למזג היושר ותניעהו נפשו לדברים הנאותים לו המוצרכים לו בישובו בהייתו ורצונו ומזונו ותראה לו בעין הדברים אשר אינם נאותים לו ולטבעו והוא ירגיש בהם ויתחבל תחבולות ומרמות להתרחק מהם ולקרב הנאות והטבה לעצמו ותמצא בו שום ענין מתחבולה ומרמה וזה כגון הזאבים והאריות ורבים מהעופות, ויש מהעופות שימצא לו חכמה בעתידות ומכיר עשבים ודברים שהם מוצרכים לרפואה וירגיש בהתפכות הזמנים והתקופות ויזמין לעצמו כל מה שיצטרך לו להתכסות בו או מה שיצטרך לו מדירה ומזון, ואתה רואה פעולת הנמלה והכנתה והזמנתה לעצמה מזונה ומה שתצטרך לה כמו שהמשיל שלמה ע”ה, ואלו הכחות והפעולות הם אשר קוראים אותם הפלוסופים טבע, וזה הדבר אשר קראהו גליאנוס חכמה וערמה וזהו אומרו ופרסמו כל הקודמים שהטבע חכם ובאמת נכון להם לאמרו לפי שיתמה האדם תכלית התמה כשיתבונן פעולותו וכשיובן פעולתו בחלאים ובימים אשר הם מנין נפרד הנקרא בלשון קדר בחראן ור”ל שבימים ההם יתהפך ענין החולה לטוב או לרע במזונות וחלוקו ושניו על האברים ובשלו הדם והבדלו הליחות, וג”כ בציירו העובר ותבניתו לצורת איבריו ושמירת תכונותם ומרחקם וקרובם קצתם מקצתם ושמירת סדרם ושמירת מנין איבריו מדומה החלקים ולא יטעה באחד מהם ולא יוסיף במנין העצבים הדופקים והשקטים ולא יוסיף ולא יגרע במנין העצבים והצלעים והקשורים אשר יקשרם ועצמות הראש ושאר הגוף וציור תבניתם ויכינם הכנה שיהיה נקל לקבל במהרה הפעולות הנצרכים לקיומו ולהתמדת חיותו, ותמנה לכל גוף וגוף שס”ה עורקים שוקטים ושס”ה[10] עורקים אחרים דופקים כמנין ימות השנה והאחרים כמנין לילותיה, ואין זה מקום לדמות עניינם בגוף לדמות בנין העולם שמזה הצר נקרא האדם אצל הפילוסופים עולם קטן וג”כ אצל רז”ל.[11]

אמנם הכוונה בזה להודיעך ולהורותך ולהעירך שימצא פועל מבלי כלי וחרש מבלי אבר ואורג בתכלית החכמה, לא ראות לו ולא יד ונגר בתכלית התיקון ולא יד לו ולא רגל ולא כלים, וכל זה בתכלית יופי הציור, לא עין לו ולא שמע ולא אצבע ולא אבר ולא חומר אלא כח יצייר וירקם ויפתח פיתוחים רחוק חקוקים ויארוג ויבנה הוא לבדו בתכלית הציור והדקות הרקמה והחקוק וסדר מתוקן והקש יותר נאה מכל חכם חרשים ומשער כשיהיו אצלו כל הכלים שבעולם לא יוכל לחקות פעולה אחת בעולם מכל מלאכות הטבע ולא אפילו בתבנית הצורה הנראת לבדה וזה נמצא יעידו עליו ההרגש והשכל שהוא נמצא ולא ימצא לו עין[12] ולא יד ולא רגל ולא אבר, ולא תוכל לאמר בו שהוא ארוך או קצר ולא שהוא ירוק או לבן או אדום או תכלת, ולא שהוא קל או כבד ולא שהוא בעל תבנית או מתוק או מר. והתבונן זה הענין בתכלית ההתבוננות והחזירהו בשכלך והתבוננהו בלבד וזכרהו לעת שאצטרך להורותך בו על זולתו שהוא בוראו ומלכו לפי שלזאת הכונה היה סדר אלו הענינים וזכרי היסודות וההויות והסגולות הרוחניות והכחות שיהיה מדרגה לידיעת הבורא ית’ להרחיק ממנו כל הראוי להרחיק ולחייב לו מה שנוכל לחייב מן החיובים הפשוטים יותר כפי יכולתנו וכשתדע זה המנהיג הגדול ותקח אזנך שמץ מנהו אז תדע מה טעם ויאמר ה' אל משה, וטעם וירד ה'. ויאמר אלהים. באמתות זה, או אם יוכל להיות שיהיה בעל גוף ושיתהוה ממנו בן יחיה וימות או אם זהו נמנע או אם ידבר וינבא למי שאין בו חכמה ואין בו לא מעלות המדות ולא מעלות השכליות או אם לא. ואחר שבארתי לך שיש במציאות פועל שאיננו גוף אוסיף לך ביאור זה כשנדכר בגלגלים בעז”ה.

המאמר בגלגלים דע שאלו יסודות הד’ ושאר מה שאמרנו שיתהוה ממנו ומה שלא זכרנו שהוא מקיף אותם מכל צדדם גוף כדורי אשר חומרו חומר אחר וצורתו צורה אחרת זולת חומר וצורת אלו היסודת ואין ביניהם דמיון בשום ענין ממיני הדמיונים לבד שצורת זה הגוף צורה שכלית ורוחנית פשוטה אין בו הרכבה ולא תערובות ובה יתנועע זה הגוף הכדורי תנועת ההקפה התמידית אשר אין בו עקום ולא חזרה ממערב למזרח ואין בזה הכדור כוכב אלא הלבנה לבדה וזהו בו כגוון בדבר או כטלאי בבגד ר”ל שהוא חתיכה מגלגל הלבנה ויש לי גלגלים אחרים איני צריך לזכרם, ולמעלה מזה הגלגל גלגל אחר ידבק שטחו בגבנונית זה האחר אין ביניהם ריקות כלל ותנועתו ממערב למזרח ג”כ בתנועת הראשון ובו ככב על הסדר אשר הוא ככב הלבנה בגלגלו והקפתו כהקפת גלגל הלבנה ר”ל לצד אשר יתנועע לבד.

אמנם במהירות התנועה או בכבדותה הוא מתמהמה יותר ממנו והוא חופף ומקיף זה הגלגל מכל צדדיו, ולמעלה מזה הגלגל אשר בו ככב הוא גלגל נוגה יתנועע ג”כ על זה הדרך וחופף לגלגל נוגה כהקפת גלגל כוכב לגלגל הלבנה ומתמהמה בתנועתו מעט מגלגל ככב וחופף ומקיף הגלגל הרביעי. והנה המאור הגדול השמש ית’ שם[13] בוראו, חופף כל אלו הגלגלים אשר זכרנו בהקפתם קצתם על קצתם ותנועתו ממערב למזרח ג”כ אלא שמתמהמה בתנועתו יותר מגלגל נוגה לפי שישלים פעולתו בשנה תמימה וחופף זה הגלגל גלגל אחר הוא גלגל מאדים ותנועתו יותר כבדה ממנו ר”ל מגלגל השמש ותנועתו כתנועת הגלגלים אשר תחתיו ולמעלה מזה הגלגל צדק חופף גלגל מאדים על הדרך אשר מקיף גלגל מאדים בגלגל השמש וג”כ חופף ומקיף לגלגל צדק גלגל שבתי על זה הדרך בעצמו, אלא שתנועתו יותר כבדה מאד, ולאלו הז’ גלגלים לכל אחד מהם גלגלים אחרים רבים מהם, יש שיתנועע בו הככבים הנזכרים הפך התנועה אשר היא ממערב למזרח ר”ל קרבם לארץ או רחוקה ממנה, והנטיה לצפון או לדרום, ואלו התנועות כלם על מוצקים שונים ואחרים זולת הז’ הנזכרים אין תועלת לזכרם הנה כלל, וחופף כל אלו הגלגלים הנזכרים וכל גלגלי ההקפה וזולתם המיוחדים לכל אחד מהם גלגל השמיני אשר חופף ומקיף את כלם ותנועתו ממערב למזרח אלא שלא תיראה לו התנועה ההיא לרוב כבדותה אלא בזמן ארוך בכמו ק’ שנה יראה שהוא מתנועע מעלה אחת ובזמן מהדורות תראה זאת התנועה כמעט מע’[14] שנה ותראה להרגש ותגיע זאת התנועה עד כמו ל’ מעלות, אחר כן תשוב ממערב למזרח על הדרך אשר בא ער שיגיע למקומו אשר היה שם בתחלה בקרוב מאלף שנה או בקרוב מתשס”ה כפי חלוק הדעות בכוון אל אקבאר ואל אדבאר בלשון קדר ר”ל ההקבלה והנסיגה שאין רצוננו עתה לזכרו כי אין זה מקומו, ולא באנו לזכור ממנו שום דבר אלא מה שבא אגב גררא בדברינו בענין אשר אנחנו בו, ולא תסור זאת התנועה מההקבלה והנסיגה לעולם בזה הדרך, ולפי שאי אפשר להיות בין ב’ תנועות שונות לגוף אחד תנועה תמידית אלא שיהיה שיתחדש ביניהם עמידה בעת החזרה ואפי’ שתדמה זה בתנועה מהירה ביותר אלא בהתחדשות שום זמן עמידה בהתהפך הגוף לשוב בהמיר התנועה ולא יוכל להיות שלא יתחדש שום עמידה בתנועה אשר נרגישה אלא בתנועה הכדורית ואין זה מקום לבאר זה. ובזה הגלגל הם הככבים העומדים יען שלא יראה ולא יורגש להם תנועה, ואלה הם המון כוכבי השמים אשר נראים מהארץ מלבד השני מאורות והחמשה כוכבים הנבוכים אשר נראה אליהם מהלך ומחזיר ועמידה, ואלו הענינים החזרה ועמידה הם לפי ראות העין, ואינו כן לפי האמת לפי שאין למעלה ולא למטה דבר עומד זולת הארץ לבדה[15] אלא שיש לקבל הככבים גלגל הקפה שמוצקם יוצא ממוצק אותם הז’ גלגלים שקצת אותם המרכזים כל אחד בשטח גלגלו המיוחד לו וקצתם מדומים בזולתו מהמקומות ואשר מרכזו בשטח גלגלו המיוחד לו הוא אשר נקרא גלגל הקפה וכל זמן שהולך הככב בחצי הכדור העליון החותך גלגלו בעת עברו על נקודת החותך יראה שהוא מתנועע תנועה ישרה ממערב למזרח עד שיגיע אל הנקרה אשר היא כנגדה בחתוך השני לפי שלא יוכל להיות שתחתוך עגולה אחת לעגולה אחרת אלא שיפול אותו החתוך בשתי מקומות ובעת שיגיע הכוכב והשלים הקפתו והוא שאר השפל אשר יראה לנו הכוכב בעת שהוא באותה נקודה קרוב אל הארץ והשלים הקפתו עד היותו בנקודה חותכת יראה לנו כאלו הוא חוזר ממערב למזרח, וכדי שיתבאר לך זה ויהיה קל להבין נציע עתה כי עגולת[16] א”ב הוא גלגל ככב ועגולת ה”ז הוא גלגל ההקפה חותך הגלגל על שתי נקודות אותיות ג”ד וכל זמן שהככב מהלך מג’ אל ד’ נראה לשוכן במרכז והוא נקודת ב’ שהוא הארץ לפי שהארץ כלה במרכז אצל הגלגל בערכה לגלגל יראה לו שתנועתו ישרה וכאשר יהלך מד’ אל ג’ יראה כאילו הוא חוזר וכשיהיה בנקודת הארץ יראה שיש לו שנוי וכשיהיה בנקודת י”ו נאמר שהוא בנקודת שפלותו ואפשר שיראה וכשיהיה בנקודת ד' ונקודת ג’ יראה שהוא עומד ושאין לו תנועה. וזהו הענין המבוקש בביאור זה.

אמנם הוצרכתי לזכרו לפי שאמרנו מענין המחזור והעמדה לפי שלא יהיה בדברינו סתירה מפני ההעברה לפי שפעמים נאמר שאין למעלה עמידה ומחזור ופעמים נאמר במקום אחר החזרה והעמידה וזה הגלגל אעפ”י שכולו מלא עקרבים כוכבים כמו שאתה מוצא יש בו כדמות רצועה רחבה שהתחברו בה כוכבים רבים שחוגרת הגלגל בהדבק ראשה עם סופה ונקראת כל אותה החיבור חגורת המזלות, ולפי שהוא כמי שלקח חגרה רחבה שבה כוכבים רבים וחגר בה הגלגל. והשמש אשר הוא המאור הגדול אשר בשמים וגדול הגרם מכל הנבראים מלבד הגלגל הגדול והמושל בכוכבים ומושל בעולם והוא נפש כל[17] מתנועע בעל נפש ואשר אלהים נאצל אורו על כל בעל אור מהגופות שתחתיו ושאחריו והוא המוציא לפועל והמבשל והמעכל ומהוה ומאיר ומטע והשורף והמקפיא והעושה היום והלילה ואשר קצרו הדעות מלספר בפעלותיו הנכבדות והוא סובב על אותה החגורה ואותה החגורה אשר בה חבור הכוכבים היא לו מסלול ודרך, וא”ת האיך הוא השמש בגלגל הרביעי והחגורה בשמיני והוא סובב על אותו החגורה והוא לו מסלול ודרך זה קל להבין מאד והטעם כי הגלגלים זכים בתכלית בזכות ולכן יעברו ויגיעו ניצוצי האור אשר בשמיני עד ראות עיני יושבי הארץ, ואין בעובי כל הגלגלים אפילו אם יתחברו מאת אלף מהם יחד מה שימנעהו מלעשות כן וזאת בחגורה נמצאו בה טבעים שונים במהלך השמש עליה כי פעם אנו רואים שהוא עושה באויר ובמים ובארץ פעלים שמגיע מהם לנמצאים שנוי פעם מחמימות ופעם מקרירות ופעם מיובש ופעם מליחות ופעם מרוחות ומטר ופעם מקרח וזולת זה השנוים הרבה. ולכן הביטו וכוונו הראשונים אל אלה המקומות ומצאום שהם נחלקות לי"ב פעולות כללים וקרא לכל מקום מהם שהשמש עושה בזמן מעשה הפך מה שעושה בזולתו מזל, ולפי זה הענין נחלקת היא לי"ב מזלות והם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים, ולכן נקראת חגורת גלגל המזלות והחמשה כוכבים הנבוטם[18] ג"כ הולכים בכוון זאת החגורה אלא שיוצאים ממנה לצפון ולדרום יותר מיציאת השמש ממנה, וכמו שהשמש עושה באויר אותם הפעולות כפי מקומם מהמזלות הנבוטים ג"כ יתחזקו פעולתם בקצת אלו המזלות ובקצתם יש להם פועל נכר ובקצתם יראה להם פועל הפך מה שיראה במקומות אשר יתחזקו בהם וזה לרוב חולשתם, בנל"ך ואע"י תם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ הערה מהדפוס: מובא בפירש הראב’’ע פ’ נח בשם ספר העצמים ועיין בראשית מ”ט.
  2. ^ הערה מהדפוס: כת עובדי אלילים קודם המבול כדכתב הרב בראש המאמר ולא כמו שחשב הכוזרי במאמר שני שהם עם מיוחד.
  3. ^ הערה מהדפוס: ראה בכוזרי מאמר ד’ ונשאר עדיין מן החכמה המיוחדת בענין הזה ספר הנקרא פרקי ראב"ה בו מדת הארץ וכל אחד מהגלגלים וטבעי הכוכבים והמזלות והצורות ובתיהם וטובתם ורעתם וכו'.
  4. ^ הערה מהדפוס: וכן מצינו במלכים ב' י"ז ל”ג את ה’ היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אותם משם.
  5. ^ הערה מהדפוס: בספרי חצי מנשה פ’ בראשית רבי אבא אשכחו ספרא דחכמתא דילהון ואשכחנא ביה כל עובדין ופולחנין לככביא ומזלי, והוא בזוהר סדר בראשית ועיין בפירש הראב”ע יתרו כ’ ה’ בשם ספר העצמים הזה ובשם אהל יוסף.
  6. ^ הערה מהדפוס: ובכוזרי מאמר א’ העבודה הנבטיה, ואולי הוא זה מה שהביא המחבר שמות ב’ י’ בספר עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון ?קדדים.
  7. ^ הערה מהדפוס: עיין פירש הראב”ע פ’ אמור ובפירש הא”ע פ’ משפטים, וז”ל ובספר ראשית חכמה אמר כי שבתי ממונה על היהודים וראיה לדבריו שהם שומרים יום השבת שהוא בחלק שבתי כלומר שהם בטלים בו מכל מלאכה להודיע שאינם צריכים ממנו עזר ואינם מבקשים ממנו שיעזרם כי הם נשענים על אלהי האלהים יתברך שמו ע”כ.
  8. ^ הערה מהדפוס: חוש הוא מלשון הרגש כמו ומי יחוש קהלת ב’ ובחז”ל ברכות חש בראשו.
  9. ^ הערה מהדפוס: כדרז”ל חולין ס’ ע”ב שרגא בטיהרא מאי אהני.
  10. ^ הערה מהדפוס: עיין מכות כ"ג ע"ב.
  11. ^ הערה מהדפוס: סוף מדרש קהלת.
  12. ^ הערה מהדפוס: וכמו בארץ ובשמים דבר הכתוב בתורת משל ולשון בני אדם כן על השי”ת הוא רק דרך משל ועיין רש”י תהלים י”ט בכל הארץ יצא קום.
  13. ^ הערה מהדפוס: לפי זה מכנים את הקב’’ה בשם השמים ואתה תשמע השמים מ"א ח' ל"ב ויהי מורא שמים עליכם אבות פ”א.
  14. ^ הערה מהדפוס: עיין בזה בספר הברית מאמר כוכבי השמים ובהוריות י’ ע’’א ובפירש הראב”ע דברים ז’ ט’ בשם ספר זה העצמים.
  15. ^ הערה מהדפוס: עיין פסחים צ’’ד ע”ב.
  16. ^ בדפוס יש הערה אם ציור.
  17. ^ הערה מהדפוס: אולי צ”ל והוא נפש מתנועע כל בעל נפש והוא דעת הרמב”ם ודע שחכמי ישראל הקדמונים כלם ידעו מהם והשיגו אותם לא בעין בשר ולא ע”י כלי הבטה אבל ע”י ההשפעה ורוח הק’ או מסירה מאבות העולם.
  18. ^ הערה מהדפוס: אולי צ"ל הנבוכים וראיתי מי שכתב לכך נקראו מזלות לפי שהם מזילים הזלה כמו תזל כטל אמרתי וג"כ נראה לי כמו שאמרו דכל אגב מזלייהו לא מהמעין פירש אגב הילוכייהו פסחים מ'.