ספר המצוות רמב"ן עשה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · רמב"ן עשה · ז · >>

המצוה לזכור את חטאי אבותינו במדבר ואת חסדי ה' עליהם

מצוה ז[עריכה]

נצטווינו לזכור בפה ולהשיב אל לבנו מה שעשה יתעלה למרים כשדברה באחיה, עם היותה נביאה ואחיה גומל חסדה ועל ידה ניצל, כדי שנתרחק מלשון הרע ולא נהיה מאשר נאמר עליהם: "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי" (תהלים נ כ), והוא אמרו יתברך ויתעלה: "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" (דברים כד ט).

ולשון ספרי: זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים, וכי מה ענין זה אצל זה, ללמדך שאין נגעים באין אלא על לשון הרע, והלא דברים קל וחומר, ומה מרים שלא דיברה אלא בפניו של משה ולהנייתו של משה ולשבחו של משה ולבנינו של עולם כך נענשה, המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה, ושנינו בספרא: זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים, יכול בלבבך? כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמור מאד, הרי שמירת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור - שתהא שונה בפיך, פירוש שנשמר מנגע הצרעת שלא תבואנו והיא אזהרה ממנה, כלומר, מלשון הרע הגורם אותה עם האזהרה ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים כלומר שלא יקוץ בהרתה, ואחר כך הזהיר בזכור את אשר עשה ה' למרים גם בזכירת הפה.

והנה כאשר נצטוינו בזכירת מה שעשה לנו עמלק כדי לדעת שלא על חנם ימחה האל שמו רק מחמלתו עלינו לנקום החמס שעשה לנו שלא היה ירא ממנו יתעלה כך נצטוינו בזכירת מה שנעשה למרים להשמר מלשון הרע שלא יבואנו ככה, וכן עוד דרשו זכור את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר יכול בלבבך וכו', ולא ידעתי אם היא אזהרה למקציפים עצמן כלומר אנשי דור המדבר. ואולם היא מצוה לדורות לדעת חסד האלהים עלינו ושמרו ברית אבותינו ולתת היראה לשמו ולברך אותו על הכל, וכענין שהנביא מזכירם עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור למען דעת צדקות ה', ואם כן ראוי למנותה מצוה מן המצות.

קישורים[עריכה]


קיצור דרך: rmbn/ase7