ספר המידות (ברסלב)/פחד
פר המידות - פחד
חלק א'
[עריכה]א. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא פַּחַד עַל רָשָׁע, בְּיָדוּעַ שֶׁבְּזֶה הַשָּׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לַצַּדִּיק תַּאֲוָתוֹ.
ב. עַל יְדֵי פַּחַד בָּא מִכְשׁוֹל.
ג. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן תִּנָּצֵל מִפַּחַד.
ד. סְגֻלָּה לְבַטֵּל אֶת הַפַּחַד, לִזְכֹּר אַבְרָהָם אָבִינוּ.
ה. בִּצְדָקָה תְּבַטֵּל אֶת הַפַּחַד.
ו. סְגֻלָּה לְבַטֵּל אֶת הַפַּחַד, שֶׁתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת.
ז. עַל יְדֵי הַפַּחַד נִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה.
ח. פַּחַד מַכְחִישׁ כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם.
ט. בַּר דַּעַת אֵין לוֹ לְהִתְפַּחֵד מִפְּנֵי קוֹל בְּעָלְמָא.
י. מָאן דְּמִבְעַת, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי, וְתַקָּנָתוֹ, יְדַלֵּג מִדֻּכְתֵּהּ אַרְבַּע גַּרְמִידֵי אוֹ לִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ יֹאמַר עִזֵּי דְּבֵי טַבָּחָא וְכוּ'.
יא. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּחָדִים, יְזַמֵּר זֶמֶר שֶׁל שִׂמְחָה.
יב. עַל יְדֵי שֶׁתְּצַיֵּר שֵׁם אֱלֹקִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, יֵלְכוּ הַפְּחָדִים מִמְּךָ.
יג. מִי שֶׁאוֹכֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, פְּחָדִים בָּאִין עָלָיו.
יד. מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו.
טו. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
טז. הוֹשַׁעְנוֹת חֲבוּטִים מְסֻגָּלִים לְבַטֵּל הַפַּחַד.
יז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאָצִית לְדִין תּוֹרָה, נִצּוֹל מִפַּחַד.
יח. שְׁלשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר טְבִילוֹת מְבַטְּלִין הַפַּחַד. גַּם יִתֵּן מַתָּנָה לַצַּדִּיק.
יט. עַל יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִצּוֹל מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּחַד.
כא. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פַּחַד, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
כב. כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה פַּחַד, וְאַחַר כָּךְ בָּא שְׂרֵפָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְבַּטֵל הַפַּחַד.
כג. פַּחַד בָּא עַל יְדֵי חֲנֻפָּה.
כד. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת, הָאֻמּוֹת מִתְפַּחֲדִין מֵהֶם.
כה. כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם נִשְׁעָנִים עָלָיו, עַל יְדֵי זֶה מִתְפַּחֲדִים מֵאֻמּוֹת.
כו. עַל יְדֵי דְּאָגָה בָּא פַּחַד.
כז. עַל יְדֵי פַּחַד בָּא כְּזָבִים.
כח. אוֹר הַנֵּר סְגֻלָּה לְפַחַד.
כט. עַל יְדֵי הִתְפָּאֲרוּת בַּעֲשִׁירוּת בָּא פַּחַד.
ל. פַּחַד בָּא עַל יְדֵי כַּעַס.
לא. עַל יְדֵי דְּאָגָה וָפַחַד נַעֲשֶׂה הַלֵּב אָטוּם.
לב. עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת סְעוּדָה נִצּוֹל מִפַּחַד.
לג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּחַד, הוּא סִימָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ, וְסִימָן שֶׁדִּינִין שׁוֹרִין עָלָיו.
לד. מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו, מוֹרָא בָּא עָלָיו.
חלק שני
[עריכה]א. כְּשֶׁבָּא פַּחַד עַל אָדָם, יֵדַע שֶׁבָּא בֶּן גִּילוֹ לְאֵיזֶהוּ צָרָה.
ב. לִפְעָמִים אָדָם מִתְפַּחֵד קֹדֶם שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶהוּ טוֹב.
ג. מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַצָּרָה, הוּא פִּקֵּחַ.
ד. בְּלַיְלָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פַּחַד בִּשְׁעַת שֵׁנָה, אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בַּיּוֹם.
ה. כְּשֶׁאָדָם נוֹטֶה לָמוּת, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעֲדַיִן בְּקַו הַבְּרִיאָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדִּינוֹ לְמִיתָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר בְּפִיו שֶׁיָּמוּת.