ספר המידות (ברסלב)/עצבות
עצבות[עריכה]
א. מִי שֶׁלֹּא תִּקֵּן חַטַּאת נְעוּרִים, עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לוֹ דְּאָגוֹת. ב. לָרֹב בָּא הַצַּעַר לָאָדָם עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ.
ג. כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ צַעַר, תְּדַבֵּר מִזֶּה הַצַּעַר.
ד. עַל יְדֵי דְּאָגָה בַּלֵּב נוֹפֵל עַל הָאָדָם אֵימַת מָוֶת.
ה. עַל יְדֵי הַכְנָעָה נִתְבַּטֵּל רָעָה וְיָגוֹן.
ו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, יִסְתַּכֵּל עַל הַצַּדִּיקִים, וְיָבֹא לוֹ שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ.
ז. כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס בְּבֵית נָכְרִי, עַל יְדֵי זֶה בָּא עַצְבוּת.
ח. עַל יְדֵי עַצְבוּת אָדָם נֶחֱלָשׁ.
ט. עַל יְדֵי לֵב רָע הַפָּנִים נִשְׁתַּנֶּה.
י. כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ צַעַר בְּיוֹם שִׂמְחָה, וְכָל שִׂמְחָתְךָ נִשְׁבָּת, תֵּדַע שֶׁתַּמָּה זְכוּת אֲבוֹתֶיךָ.
יא. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, יִתֵּן מַתָּנָה לַצַּדִּיק תָּדִיר.
יב. עַל יְדֵי עַצְבוּת בָּא שְׂרֵפָה.
יג. עַצְבוּת סִימָן לְאֵיזֶה חֹלָאַת, שֶׁמְּמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא.
יד. עַל יְדֵי עַצְבוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין עִמּוֹ.
טו. עַל יְדֵי עַצְבוּת רוֹאֶה קֶרִי.
טז. עַצְבוּת בָּא עַל יְדֵי כַּעַס.
יז. עַל יְדֵי עַצְבוּת אֵינוֹ מַשִּׂיג תּוֹחַלְתּוֹ.
יח. עַל יְדֵי עַצְבוּת נִתְבַּזֶּה.
יט. עַל יְדֵי בְּכִיָּה אֵין אָדָם יָכוֹל לֶאֱכֹל.
כ. מִי שֶׁאֵין לוֹ עַצְבוּת וְהוּא תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, בְּוַדַּאי יִתְנַשֵּׂא.
כא. עַל יְדֵי עַצְבוּת בָּא בִּזָּיוֹן.
כב. בְּכִיָּה הוּא סִימָן טוֹב לְחוֹלֶה.
כג. עַל יְדֵי יָגוֹן אוֹיְבָיו נִתְרוֹמְמִים.
כד. עַל יְדֵי יָגוֹן בָּא כְּאֵב לֵב.
כה. מִי שֶׁהוּא מָהִיר, הוּא עַצְבָן.
כו. קִרְבַת הַצַּדִּיקִים מְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב.
כז. סְגֻלָּה לְהָסִיר עַצְבוּת, שֶׁיִּשְׁמַע אֶת צַדִּיק נִכְבָּד, כְּשֶׁהוּא מְזַמֵּר.
כח. מִי שֶׁאֵין מִתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו, אֲנָחָה וּדְאָגוֹת בָּאִים עָלָיו.
כט. כְּשֶׁאָדָם מִתְאַוֶּה לִדְבָרִים שֶׁהֵם נֶגְדִּיִּים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל יְדֵי זֶה בָּא
לוֹ אֲנָחָה.
ל. הָעֶצֶב עַל חֲלוֹם רָע מְבַטֵּל אֶת הַחֲלוֹם, שֶּׁלֹּא יִתְקַיֵּם.
לא. קוֹל וּמַרְאֶה וְרֵיחַ מְשִׁיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם.
לב. עַל יְדֵי הַצְּעָקָה נִתְבַּטֵּל הַצַּעַר.
לג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, מֵבִיא עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין.
לד. כָּל הַנִּמְשָׁךְ אַחַר צַעֲרוֹ יוֹתֵר מִדַּי, הַצַּעַר נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו.
לה. תְּמָרִים מְבַטְּלִין דְּאָגָה.
לו. אַגָּדָה מְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם.
חלק שני[עריכה]
א. עַצְבוּת שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ בְּרָעָתוֹ, כִּי הַלֵּב הוּא הַמֵּסֵב לְכָל זֶה, כִּי הַלֵּב הוּא הַגּוֹרֵם לְכָל דָּבָר הֵן לְטוֹב הֵן לְהֵפֶךְ. ב. צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַצְבוּת, כְּדֵי שֶּׁלֹּא יָבוֹא, חַס וְשָׁלוֹם, לִידֵי אֲבֵלוּת.
ג. עַל יְדֵי הַצַּעַר וְהָעַצְבוּת בָּא מְרִיבָה בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בָּא שָׁלוֹם
בָּעוֹלָם.
ד. עַל יְדֵי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה בָּא חֳלָאִים עָלָיו.
ה. סְגֻלָּה לְהָסִיר הָעַצְבוּת עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת.
ו. הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת מְבִיאִין שִׂמְחָה.