ספר המידות (ברסלב)/בושה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בושה

חלק א

א מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, נִתְאַלֵּם וְשׁוֹכֵחַ.

ב מֻתָּר לְבַיֵּשׁ אֶת הָרַבָּנִים, שֶׁשּׂוֹכְרִין אֶת הָרַבָּנוּת לְשֵׁם גַּאֲוָה, וְרָאוּי לְבַזּוֹתָן וּלְהָקֵל בִּכְבוֹדָן, וְאֵין עוֹמְדִין בִּפְנֵיהֶם, וְאֵין קוֹרִין אוֹתָן רַבִּי, וְהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר.

ג טוֹב לְבַטֵּל תּוֹרָה מִלְּבַיֵּשׁ בֶּן יִשְׂרָאֵל.

ד הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אוֹ חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם הֲוֵי אֶפִּיקוֹרוֹס, גַּם נִקְרָא מְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.

ה כֻּתּנֶת שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.

ו כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם מְחָרְפִין אוֹתְךָ, תִּתְעַנֶּה וְתִבְכֶּה.

ז כְּשֶׁבּוּשָׁה בָּא עָלֶיךָ, אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁאַתָּה דָּשׁ בָּעָקֵב.

ח גַּם בּוּשָׁה בָּא, כְּשֶׁאַתָּה מְשַׂמֵּחַ בְּצָרַת חֲבֵרֶיךָ.

ט תְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ אוֹתִיּוֹת אֱמוּנָה, וּבָזֶה לא יָבוֹא עָלֶיךָ שׁוּם בּוּשָׁה.

י מִי שֶׁנִּצְרָךְ לִלְווֹת עַל הַמַּשְׁכּוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְמֻשְׁכָּנִים הָיוּ נִבְזִים בְּעֵינָיו בְּגִלְגּוּל אַחֵר.

יא כְּשֶׁבָּא עַל אָדָם אֵיזֶה בּוּשָׁה, יְצַפֶּה לִישׁוּעָה.

יב מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ, יְצַיֵּר דְּמוּת שֶׁל אִמּוֹ.

יג עַל יְדֵי צְדָקָה לְשֵׁם שָׁמַיִם תָּבא לְמִדַּת בּוּשָׁה.

יד כְּשֶׁבָּא עַל אָדָם אֵיזֶה בּוּשָׁה, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.

טו מִי שֶׁכּוֹרֶה בּוֹר, סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי אֵיזֶה בִּזָּיוֹן, וְלִפְעָמִים הַדָּבָר גּוֹרֵם שֶׁנַּעֲשֶׂה שִׂיחָה בְּפִי בְּנֵי אָדָם.

טז עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לא יָבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה.

יז מִי שֶׁגּוֹזֵל אֶת הֶעָנִי, בּוּשָׁה בָּאָה עָלָיו.

יח כְּשֶׁאָדָם מְחָרֵף וּמְבַיֵּשׁ אוֹתְךָ, וְהוּא אֵינוֹ אוֹיֵב לְךָ, תִּשָּׂא וְתִסְבּל אֶת הַבּוּשָׁה, כִּי זֶה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיְּחָרֵף אוֹתְךָ. וּבְזֶה הַבִּזָּיוֹן תִּהְיֶה נִסְתָּר וְנֶחְבָּא מִן הַשָּׂטָן, שֶׁהוּא שוֹנֵא אוֹתְךָ וְהוּא מַגְדִּיל אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עָלֶיךָ וּמְקַטְרֵג עָלֶיךָ, וְעַל יְדֵי זאת הַבּוּשָׁה שֶׁתִּסְבּל מִמִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹיֵב לְךָ, עַל יְדֵי זֶה לא יַגְדִּיל עָלֶיךָ הַשּׂוֹנֵא הַשָּׂטָן.

יט עַל יְדֵי חֲנֻפָּה תִּהְיֶה בָּזוּי בֵּין הָאֻמּוֹת, וְהָאֻמּוֹת יְקַלְּלוּ אוֹתְךָ וְיִקְצְפוּ עָלֶיךָ.

כ כְּשֶׁאֶחָד מְבַזֶּה אוֹתְךָ אוֹ שוֹחֵק מִמְּךָ, בְּיָדוּעַ שֶׁאַתָּה בִּיַּשְׁתָּ אֶת אֲבוֹתָיו.

כא כְּשֶׁהַכּל מְבַזִּין אוֹתְךָ וְעוֹשִׂין לְךָ צַעַר, תִּדּם וְלא תֵצֵא מִפֶּתַח בֵּיתְךָ.

כב כְּשֶׁמְּבַיְּשִׁין אוֹתְךָ, תִּתֵּן צְדָקָה.

כג עַל יְדֵי צְדָקָה תִּזְכֶּה לְמִדַּת בּוּשָׁה.

כד בִּזְיוֹן הַמֶּלֶךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע אֲפִלּוּ אֻמָּה, שֶׁבִּזָּה מֶלֶךְ אַחֵר שֶׁלּא מֵאֻמָּתָהּ.

כה הַחוֹטֵא יִתְבַּיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא בִּפְנֵי רַבּוֹתָיו [אֲבוֹתָיו].

כו הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ.

כז נָכוֹן כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מֵרֵעֵהוּ דְּבַר כָּזָב אַל יִקְפּץ וִיבַיְּשֵׁהוּ, אֶלָּא יִרְמז לוֹ בִּתְנוּעָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר כִּי לא כֵן הוּא.

כח מִצְוָה לְפַרְסֵם אֶת הָרְשָׁעִים.

כט הַמִּתְבַּיֵּשׁ לא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.

ל מִי שֶׁאֵין לוֹ בּוּשָׁה, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.

לא נחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים.

לב כְּשֶׁחֲבֵרְךָ מְבַיֶשְׁךָ, תּוֹדֶה לִדְבָרָיו.

לג הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וְיוֹרֵד לְגֵיהִנּוֹם וְאֵינוֹ עוֹלֶה.

לד נחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיָּבוֹא עַל סָפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

לה אַל תְּבַיֵּשׁ עִם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲבָל לְבַעַל עֲבֵירָה מֻתָּר לְבַיְּשׁוֹ וּלְהוֹנוֹ בִּדְבָרִים.

לו כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה.

לז הַכּל נִפְרָע בְּיַד שָׁלִיחַ חוּץ מֵאוֹנָאָה, וְאֵין הַפַּרְגד נִנְעָל בְּפָנָיו.


http://breslev.eip.co.il/?key=81