ספר המחכים/סדר תפילות ימים טובים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וזה סד"ר תפילו"ת ימי"ם טובי"ם וקריאת"ם

פסח[עריכה]

ערבית[עריכה]

קריית שמע בברכותיה וכולל מעריב בכל ברכה וברכה כאשר פייטו הקדמונים, והא דאמר' בפ"ק דברכות "מקום שאמרו להאריך אין רשאי לקצר, לקצר אין רשאי להאריך" הני מילי לקבע האריכות והקוצר ולפי שעה אין לחוש, ור"ח אמר דלא קאי מקום (שנהגו) שאמרו אלא אברכת פירות ומצות וברכת זימון נברך שאכלנו משלו והכי איתא בהדייא בתוספתא.

יש חזנים שמנגנים לעשות פלא ואומרים פיוטים ואחר אומרים זה צור ישעינו, הרי שמדלגין ומקצרין מלכותו, על כן יש לומר עד לפני משה.

ופרוס, ואומרים בלחש אלה מועדי י"י וגו' קדי"ש קצ"ר, ומתפלל ג' ראשונות, אתה בחרתנו, יעלה ויבא, והשיאנו, וחותם מקדש ישראל והזמנים, ג' אחרונות, קדי"ש של"ם, עלינו לשבח וכו' והולכים לביתם.

שחרית[עריכה]

סדר ברכות פסוקי דזמרה כמו בשבת, רק שלא יאמר מזמור שיר ליום השבת אלא יתחיל בטוב להודות, וטעמ' דהלל הגדול כאשר ביארתי בסדר שבת.

נשמת, קדי"ש קצ"ר, ברכו, אור ישע, יוצר דחול, קריית שמע וברכה של אחריה ומתפלל בלחש כמו בערבית ויחזור ויתפלל בקול רם בשביל קדושה ויאמר נקדישך כמו בשבת וגו', הלל, קדיש שלם, ויוציא ב' ספרי תורות, באחד קורין ארבעה בסד' בא פר' משכו וקחו עד מארץ מצרים על צבאותם, והחמישי בסדר פנחס פ' ובחדש הראשון, קדי"ש קצ"ר.

והמפטיר יחזור ויקרא באותה פרשה ויפטיר ביהושע מן ויאמר יהושע עד ויהי שמעו בכל הארץ, תהלה, ועומד למוסף, קדיש קצר. ומתפלל בלחש ואינו אומר משיב הרוח ומוריד הגשם, כדאיתא הראשון מזכיר והשני אינו מזכיר, ושני חזנים היו להם אחד לתפלת שחרית ואחד לתפלת מוסף.

ג' ראשונות, אתה בחרתנו, מפני חטאינו, ומתחיל בקרבנות מן ובחדש הראשון, ג' אחרונות, קדיש שלם, אין כאלהינו, קדיש [של] קטן.

מנחה[עריכה]

תהילה, ובא לציון קדיש קצר, ג' ראשונות כשחרית בלחש ובקול רם משום קדושה, קדיש שלם.

ערבית[עריכה]

כליל ראשון, אך אחרי כל תפילתו יתחיל לברך על ספירת העומר ומעומד שכל מעשה העומר מעומד, ועוד כתיב "מהחל חרמש בקמה" ודרשינן "אל תיקרי בקמה אלא בקומה", "ומצוה למימני יומי ולמימני שבועי" עד שבועות, ואמר מר יהודאי גאון שאם לא מנה הלילה ראשונה שוב לא ימנה משום דכתיב "תמימות", ואינו מיושב כל כך מה בין לילה ראשונה לשאר הלילות שהוא אומר שאם שכח למנות בהם שמונה בשחר בלא ברכה שמצותיה בלילה, וה"ג פי' דמנו שחרית בברכה וההיא דמגילה קשייא עלייהו דאמ' דמצותה כל הלילה עד שתעלה עמוד השחר ואם כן היכי מברכי בלא עת מצותה.

יום שיני כיום ראשון, אך שביום ראשון הראשון מזכיר גשם והשיני אינו מזכיר גשם, ויום שיני הראשון נמי אינו מזכיר שכיון שפסק שוב אינו אומרו.

גומר הלל כלו ומוציא ב' ס"ת, באחד קורין ד' בפר' אמור בשור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי וגו' והחמישי קורא כדאתמול ואומרים קדיש קצר ומפטיר קורא כדאתמול ומפטיר במלכים וישלח המלך עד ואחריו לא קם כמהו, תהלה, ועומד למוסף, קדי"ש קצ"ר, ומתפלל בלחש ובקול כדאתמול.

מנחה כדאתמול.

(חול המועד)[עריכה]

ליל חול המועד אומרים והוא רחום, ברכו ומתפלל י"ח ברכות ומבדיל בתפילה במוצאי שבת ואינו אומר ויהי נועם כאשר ביארתי, קדי"ש של"ם.

שחרית ברכות ופסוקי דזמרה כבחול, רק מזמור לתודה לא יאמר שלא הייתה תודה קריבה בפסח מפני חמץ שבה, גם בערב פסח לא יאמרנו שלא היתה תודה קריבה בו, לפי שאין מביאין קדשים לבית הפסול שהתודה נאכלת לשני ימים ולילה אחד ובערב הפסח אין לו זמן לאכלה [כי אם] עד ארבע שעות, ומורי הרב רבי יחיאל היה מתחיל בזה ובזה בהריעו לי"י כל הארץ.

יוצר - תפלה של חול, רק בעבודה אומר יעלה ויבא וקורא הלל ויברך לקרוא וכן כל הששה ימים ואינו גומר הלל לפי שאין חלוקין בקרבנותיהם, שבכולם אומר במוסף והקרבתם. וכן בקריאת התורה הרביעי מתחיל והקרבתם ויסיים הפרשה.

קדי"ש של"ם, ומוציא ב' ספרי תורה, באחד (ו)קורין (ג') בסדר בא פרשת "קדש לי כל בכור" וקורין ג' ומסיימים כל הסדר, והרביעי קורא בשני "והקרבתם".

קדי"ש קצ"ר, תהלה, ובא לציון, קדי"ש קצ"ר, מוסף בלחש ובקול, ג' ראשונות, אתה בחרתנו, ומפני חטאינו, והקרבתם, ולא יאמר "וביום השביעי" (נתפלל) [בתפלה] (וביום השביעי) שמה שאנו אומרים אותו בתורה אינו אלא לפי שאין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים, כאשר פי' לעיל. קדיש שלם. עלינ"ו לשב"ח.

כל ימי חול המועד יתפלל כיום זה וכן יקרא בספר תורה השיני, ובס"ת ראשון ישנה, שהרי ביום ראשון של חול המועד קורין ג' גברי בקדש לי כל בכור כאשר פי', וביום שני של חול המועד יקראו ג' בסדר משפטים פרש' אם כסף תלוה את עמי עד לא תבשל גדי בחלב אמו, יום ג' קורין ג' בפסול לך עד לא תבשל גדי בחלב אמו, יום רביעי קורין ג' בסדר בהעלותך פר' במדבר סיני בשנה השנית עד לגר ולאזרח הארץ, ובכולן קורא הרביעי בסדר פנחס פרשת פסח ומתחילין בוהקרבתם כאשר ביארתי, וקדי"ש קצ"ר אחר הקריאה. ואם שכח לקרוא קרבנות מוסף חוזר וקורא וכן בתפלה אם לא אמר חוזר אבל אם לא אמר אלא "כמו שכתבת עלינו בתורתך" אינו חוזר.

(שביעי של פסח)[עריכה]

בשביעי של פסח ומחרתו יתפלל כשני ימים טובים הראשונים אך שיתחיל והקרבתם בחובת היום, וכן בקריאת ס"ת השני יקרא האחרון והמפטיר (קורא) בוהקרבתם ובס"ת ראשון קורין ד' גברי בויהי בשלח פרעה עד כי אני י"י רופאיך ומתרגם לפרסם הנס.

קדיש קצר אחר הקריאה, ומפטיר בשמואל מ"וידבר דוד" עד סוף השירה ומתרגם, לפי שהשירה מדברת ביציאת מצרים דכתיב "עם עקש ופתלתל" - זה פרעה, ולכך צריך לומר כל השירה.

ביום השמיני קורין ד' בסדר ראה פרשה כל הבכור עד סוף סידרא, ומפטיר בישעיה ב"עוד היום בנוב לעמוד" עד "צהלי ורני יושבת ציון".

וסימן מסדר הפרשיות מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א.

ואם חל פסח בג' בשבת נמצא שקריא' פסול לך אירעה בשבת של חול המועד מוסיף מן ראה אתה אומר אלי כדי להקרות בו ששה, ועוד דאמר ר' חנן בר רבא שבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קרינן ראה אתה אומר אלי, ולכך אף כשחל פסח בחמשי בשבת קורין בשבת ראה אתה אומר אלי שהי' פסל לך וברביעי חוזר לסדרו, ואו' קדיש שלם.

חס"ל סד"ר תפל"ה של פס"ח.

שבועות[עריכה]

תפלת יוצר ומוסף כמו לפסח אך שמזכיר שבועות ובמוסף יאמר וביום הביכורים, כך לשני הימים, וגומר הלל ומוציא ב' ספרי תורות, יום ראשון קורין בסדר יתרו פרשה בחדש השלישי עד סוף הסדר ומתרגם מפני חיבוב התורה, והחמשי והמפטיר יקראו בס"ת השני' וביום הביכורים, בין החמישי למפטיר קדי"ש קצ"ר, ויפטיר ביחזקאל ויהי בשלשים שנה עד ברוך כבוד יי ממקומו ומתרגם ואחר תפלתו יאמר היום תאמצנו, וכן ביום שני, ומוציאין ב' ספרי תורות, בראשון קורין ד' בסדר ראה פרשה כל הבכור, והחמישי והמפטיר כדאתמול, ויפטיר בתרי עשר תפלה לחבקוק הנביא עד למנצח בנגינותי ומתרגם, ובין החמישי למפטיר קדיש קצר.

חסל סדר תפלה של שבועות.

תשעה באב[עריכה]

יום שלפניו מקדימים לתפלת המנחה קודם סעודה המפסקת ואין נופלים על פניהם ואוכלים מבעוד יום ולא יאכלו בשר ולא ישתו יין באותה סעודה ולא ב' תבשילין, ונרא' דאפי' דברים הנאכלים כמו שהן חיין, אם מערבין בהן עירובי תבשילין חשיב שני תבשילין, דהא אמר בירושלמי פ"ק דע"ז כל דבר הנאכל כמו שהוא חי אע"פ שאין בו משום בישולי גוים סומך עליו משום עירובי תבשילין, ובביצה פרק יום טוב אמר בדגים קטנים מלוחים שצלאן גוי סומך עליהם משום ע"ת אע"ג דנאכלין חיין.

ואם שם שני מינין בקדירה אחת בשביל כך לא מקרי תבשיל אחד, דלא אשכחנא בשום מקום שאם אכל חצי זית חלב וחצי זית נותר בתמחוי אחד שהוא חייב, אלמא לא מצרף קדירה אף לחומרא, ועוד דגרמא ובישולא הם ב' תבשילין לעניין פסח וכן דג וביצה שעליו אע"ג דנתבשלו יחד, אבל מין אחד בשני תמחויין, פי' צלי ומבושל.

מיקרי ב' תבשילים לר' יהושוע דאמר תמחויין מחלקים בכריתות פי' אמרו לו שנים, וירא שמים יוציא ידי כולם.

העריב אסור להושיט אפי' אצבעו קטנה במים משום תענוג, וטוב לשרות מפה במים ומנגבה קצת.

ואני הכותב קבלתי מרבותי כי זה אינו כי אם לזכרון בעלמא שאסור ברחיצה כי אם יצטרך לרחוץ לא יצא באותה רחיצה וביום הכיפור אסור לעשות כן פן יבא לידי סחיטה, כך פי' התוס' ס"פ מקום שנהגו.

ערבית אומר בתפלה נחם, קדיש שלם, איכה ישבה, ואתה קדוש, וגם במוצאי שבת לא יאמר ויהי נועם כי אם ואתה קדוש, ואין אומ' ויתן לך ולא פטום הקטורת, ואסור ליתן שלום איש לאחיו כדין אבילים.

למחר מתפלל כשאר תעניות רק שאומר נחם וקרינן בסדר ואתחנן פרש' כי תוליד בנים ובני בנים והשלישי מפטיר בירמיה אסוף אסיפם.

ויש שקורין אותו במקומו שלא למעט בכבודו ויש שקורין אותו על בדי הארון ומשנים מקומו כמו לתענית ציבור שהיו קורין אותה ברחבה, תהלה ולמנצח ובא לציון, קדי"ש של"ם.

מנחה קרין ויחל ומפטיר דרשו כבשאר תעניות ואומרים נחם בבונה ירושלים וכן שחרית, ויש שאין אומ' אותו אלא במנחה בלבד.

ושבת שחל ט' באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס לפניו, ולאחריו מותר, ואם חל בערב שבת, כמו בזמן שמקדשין על פי הראייה, מותר בחמישי מפני כבוד השבת ומתענה ומשלים כר' יוסי, והאידנא לא חייל בערב שבת, ויש שמקילין בט' באב מחצות ואילך, ולא יאות עבדין דהא לייט אביי אמאן דמיקיל אפי' לכבוד שבת פר' בתר' דתענית, חל להיות באחד בשבת במוצאי שבת מברך על האור בלא כוס ובמוצאי ט' באב מבדיל על הכוס ברכת הבדלה לחוד שאין מברכי' על האור אלא במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים כאשר נבאר בע"ה.

ושבת שהוא ערב ט' באב או שחל בו ט' באב דמדחינן ליה עד חד בשבא מעלה על שולחנו כסעודת שלמה המלך בשעתו, חסלת סדר ט' באב.

(סליחות)[עריכה]

במוצאי שבת שלפני ראש השנה מנהג לבא לבית הכנסת טרם עלות עמוד השחר ואומרים פסוקי דרחמי וסליחות ומתוודים, קדיש שלם, ככה עושים עד יום כיפור רק בב' ימים של ר"ה.

ראש השנה[עריכה]

ערבית זכרנו, אתה בחרתנו, יעלה ויבא, אלהינו ואלהי אבותינו מלוך, ואינו אומר והשיאנו משום ברכת מועדיך, דר"ה אינו מועד.

כי אתה אלהים אמת ודברך מלכינו אמת וקיים לעד, כי אתה אלהים אמת שנא' וי"י אלהים אמת, כשם שאתה אמת כך הדין שיהיה דברך אמת שנא' לעולם י"י דברך ניצב ואמונתך לדור ודור, פסיקתא כשדן הקב"ה את אדם הראשון, שיתף מידת הרחמים למידת הדין שנא' ויאמר י"י אלהים הן האדם, והתנה לו שכן ידין את בניו במידת הרחמים, וזהו שאמר דוד לעולם י"י, פירוש לעולם תהיה מידת הרחמים כי דברך ניצב ואמ' ואמונתך לדור ודור וכן התנית לאדם הראשון, ולכך אנו מתפללים רחמינו וצדקינו במשפט כי עליך לעשות כן, זהו כי אתה אלהים אמת.

ולפי שזהו תפלה לא היה אמנ"ע אומ' לא בברכות של הפטורה ולא בקדוש שאינם אלא הודאה וכן היה קדושו: אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו ותתן לנו י"י אלהינו באהבה את יום הזכרון הזה זכרון תרועה באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים זכרון תרועה באהבה וברצון הנחלתנו ב"א י"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון ו'זמן' וכן בליל שני.

שחרית[עריכה]

ברכות פסוקי דזמרה כמו לשבת, לבד מזמור שיר ליום השבת, אך יתחיל בטוב להודות נשמת, קדי"ש קצ"ר.

קריית שמע בברכותיה ומתפלל בלחש ובקול לומר קדושה, ואין אומר הלל דאמ' ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אין אנו אומרים שירה בראש השנה וביום הכיפורים, אמר להם אי אפשר מלך מלכי המלכים יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה.

קדי"ש של"ם, ומוציא ב' ספרי תורה, בראשון קורא בסדר וירא פרשת וי"י פקד את שרה עד והאלהים ניסה [את] אברהם, והחמישי והמפטיר קורין בסדר פנחס פרש' ובחדש השביעי, מפטיר בשמואל ויהי איש אחד מן הרמתים עד וירם קרן משיחו.

קדי"ש קצ"ר בין מסיים למפטיר.

(תקיעת שופר)[עריכה]

ותוקעים שלשים קולות, ויש שעושין תרועה מתוך שברים, כלומר בנשימה אחת, מפני שהכל נקרא תרועה, ויש שעושין בב' נשימות ואומרים שאין דרך לעשות גניחה וילילה בנשימה אחת, לכך אין תופסין לא זה ולא זה.

ומברכים על תקיעה וזמ"ן, וזמן של לילה לא יפטרנו שהוא דרבנן וזה דאורייתא, תהלה, קדי"ש קצ"ר.

מוסף[עריכה]

ומתפלל בלחש ג' ראשונות כמו בשחרית, אתה בחרתנו, מפני חטאינו, קרבנות היום, ואומר עולת החדש ומנחתה, ויאמר שני שעירים לכפר, האחד בשביל ראש חדש והאחד בשביל היום ששעיר של ראש חדש היה קרב בראשונה, דאמרי' בזבחים פרק כל התדיר מוספי ראש חדש קודמים (אל) למוספי ראש השנה, ובסכה פק' החליל וליתני ראש השנה שחל להיות בשבת דאיכא תלתא מוספים, ובתוספתא דשבועות שלשים וששה שעירים קריבים לישראל בכל שנה ושנה שנים עשרה דראשי חדשים, אלמא קחשיב אותו של ראש השנה.

מלכיות, זכרונות ושופרות, ג' דתורה, ג' דכתובים, ג' דנביאים, ומסיים בשל תורה משום דדור קדים לנביאים, אקדמינן פסוקי דכתובים לפסוקי דנביאי.

ומה שאנו אומרים בזכרונות ושופרות פסוק האחרון של תורה סמוך לחתימה מה שאין כן במלכיות, היינו משום שהם מעין חתימה ממש אבל שמע אין נזכר ביה מלך בהדייא כך משמע מרבי' חיים כהן.

ובשלשתן תוקעין בסיום הברכה קשר"ק. תדע כי דרך החזן היה לתקוע אחר הברכה ואי תקע קשר"ק קש"ק קר"ק אי אפשר בלא הפסקה בתפילתו דמשום ספיקא עבדינן להו, אבל אי לא תקנו אלא קשר"ק היה יכול דלא להפסיק, וטוב להיות בספק הפסקה מלהיות בודאי הפסקה, שאני אומר שלכך תקנו לתקוע ל' קולות מיושב כדי לצאת ולא ליתי לידי הפסקה בוודאי.

ומעומד נמי תקעינן כדי לערבב השטן שהוא מלאך המות, כי בשמעו קול השופר יחשוב שהוא לקבץ גליות דכתיב ביה "ובלע המות לנצח", שלש אחרונות, היום תאמצנו, קדי"ש של"ם, אין כאלהינו, קדיש לקטן, עלינו לשבח.   יום שני כיום ראשון, רק בקריאת התורה מוציאין ב' ספרי תורות, בראשון קורין ד' בסדר וירא פרש' ויהי אחרי הדברים וג' והאלהים ניסה את אברהם עד סוף סידרא, והחמישי כדאתמול, קדיש קצר, ומפטיר קורא שם ויפטיר בירמיה כה אמר י"י מצא חן במדבר עד רחם ארחמנו נאם י"י.

יום כיפור[עריכה]

ערבית קודם סעודה, מתפלל מנחה מבעוד יום גדול ומתפללים ווידוי אחר התפלה, ווידוי זוטא ולא ווידוי רבא, ושליח ציבור מתפלל בלחש ויודה אחר התפלה כיחיד, אך בהתפללו בקול רם לא יתוודה, דלא תקנו ווידוי (לתוך תפלה) לשליח ציבור אלא בתוך תפילה.

סעודה, וצריך להפסיק מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקדש.

ערבית[עריכה]

יורד שליח ציבור זקן ורגיל ואו' כל נדרי ג' פעמים להתיר נדרים שבין אדם לקונו, בשביל כל שגגות שנעשו בנדרים ובשבועות ובשאר איסורין משנה שעברה, כדאמר רבי עקיבא "יום הכיפורים אין צריך לפרט מעשיו".

וכן יאמר: "כל נדרי ואיסרי וקונמי ואקדיש' ושבועי דנדרנא ודאישתבענא ודאחרימנא ודאקדישנא ודאסרנא על נפשנא מיום כיפור שעבר עד יום כפור הבא עלינו לטובה, כולה' דאיחרטנא בהון", פי' אנו מתחרטין בהם, "כולהון יהון שרן שביתין שביקין בטילין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין נדרנא לא נדרי ואסרנא לא אסרי וחרמנא לא חרמי ודאקנימנא לא קונמי ושבועתנא לא שבועי". וחשובין כחרס הנשבר שאין לו תקנה ככתוב "ונסלח לכל עדת בני ישראל" וגו'. וטוב ויפה שאותו שליח ציבור אם יש בידו שום ספק שבועה ונדר שיתירו לו שלשה אנשים טרם רדתו לפני התיבה ויהא זכאי דלא כל כמיניה להתיר לו נדריו דאמרינן "כל נדרים הוא מיפר חוץ משל עצמו".

זהו סדר קדמון, ורבינו עזריאל זקנינו נ"ע וכל זרעו מחזיקים אותו, ולכך אומרים אותו ג' פעמים כמו מותר לך ג' פעמים, ואמת שר"ת היגיהו, שהקשה עליו ואמר, איך יותרו נדרים בלא מומחה או ג' הדיוטות ועוד מי התיר נדרי החזן. ולא קשיה שמאחר שאנו מורידים שליח ציבור זקן ורגיל הוא כמו מומחה ומספק נדריו יכול לעשות כאשר אמרתי.

ולסדר ר"ת שהגיה מיום הכפורים זה עד יום כיפור הבא עלינו לטובה ואמר שאין אנו אומרים אותו משום התרת נדרים שעברו אלא משום תנאי נדר מנדרים שעתידין לנדור בשנה הבאה, כי ההיא דאמרינן "הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויתנה ויאמר כל נדרים שאני עתיד לידור יהיו בטלין" - עליו יש כמה קושיות, חדא שלא היה לנו לפרסם הדבר, דאמרינן בנדרים פרק ארבעה נדרים "ההוא דבעא למידרשיה בפירקא אמרו ליה תנא סתומי קסתים ליה ואת בעיה למידרשיה בפירקא", ועוד בתנאי לא שייך חרטה ומהו דאיחרטנא בהון, ועוד למה אנו אומ' אותו ג' פעמים, ועוד מהו ונסלח, ואמת שר"ת היה דוחה קצת מהן.

ואמנ"ע במקומו היו תופסין סדר הקדמון ומנהג אבותינו נ"ע, ופעם אחת ראיתי שירד חזן אחד לפני התיבה וחפץ לומר סדרו של ר"ת וגער בו אמנ"ע.

זמן, מעריב כיום טוב, תפילה ג' ראשונות וג' אחרונות ותפלת היום באמצע ומתוודה אחר תפילתו ומתחיל בפסוקי דרחמי, אל יתחיל בשומע תפילה שכבר באנו עדיין אלא בית יעקב לכו ונלכה באור י"י ואומרים י"ג סליחות כדי לומר כל מדה ומדה י"ג פעמים.

זכרונו"ת, חטא נ"ו, וידוי זוטא, אתה מבין, וידוי רבה, משיח צדקך, דניאל, עזרא, אל רחום שמך בנו נקרא שמך וכו', קדיש של"ם, עלינו לשבח.

ואם חל בשבת אחר תפילתו יאמר ויכולו ומגן אבות וחותם כדרך שבת ותו לא, כרבא שאמר שאלמלא שבת אין שליח ציבור (אומר ברכה אחת מעין ז') יורד לפני התיבה ערבית ואע"ג דבנעילה שאינה באה אלא משום יום כיפור מזכירינן שבת, היינו טעמא דיום שנתחייב בד' תפילות ויש לנו להזכיר בכולן שבת ויום הכיפורים אבל בברכה אחת מעין שבע ליכא חיובא דמשום סכנה איתקנא כדי להמתין בעלי מלאכה שהם באים לבית הכנסת בשבת ומתאחרים לבא כאשר ביארתי, וכיון דאינה חיובה לא מזכרינן בה שום יום טוב, קדי"ש של"ם, במ"ה מדליקי"ן, קדיש [של] קטן.

שחרית[עריכה]

נוטל ידיו כדרכו דהוו מלוכלכות או משום שיבתא, ואין נכון לשרות מפה דלא ליתי לידי סחיטה.

ברכות, פסוקי דזמרה כשבת, לבד פסוק ראשון של מזמור שיר ליום השבת שלא יאמר אם לא יהיה שבת. קדיש קצר, קריית שמע בבירכותיה.

ואין נכון להאריך בתפלה יותר כדי שיתחיל תפילת מוסף קודם שש שעות בטרם יגיע זמן המנחה פן יצטרך להתפלל מנחה קודם מוסף ולכן יש מקומות שאין אומרים לא יוצר ולא זולת כדי לקצר וכדי שלא לאחר קריית שמע מעונתה. ומתפלל בלחש כמו למעריב ואומ' בקול רם קדושה, כי מקדישך, האוחז, רהיטין, ובכן תן פחדך עד לפני י"י תטהרו, ומתחיל בארך אפים אתה, פסוקי דרחמי, סליחות, י"ג מדות, זכרונות, וידוי זוטא, אתה מבין, וידוי רבא, כי אנחנו עמך וקדשנו, רצה ומודים, ברכת כהנים, שים שלום, אבינו מלכנו, ואומר קדיש שלם. ובשבת אינו אומר אבינו מלכנו, הטעם שרבי עקיבא אומרו תחילה בתענית צבור ואין גוזרין תענית ציבור בשבת.

ומוציא ב' ספרי תורות, באחד קורין ה' בסדר אחרי מות עד והיתה להם לחוקת עולם, ואם שבת הוא קורין בו ו' ובאחד קורא חד בסדר פנחס פרשת "ובעשור לחדש השביעי" ומפטיר בישעיה "סולו סולו" ומזכירין המתים לברכה ופוסקין צדקה ברבים.

תהל"ה, ואם שבת הוא יאמר יקום פורקן לפני תהלה, מוסף בלחש ובקול רם, קדושה, כי מקדישיך, האוחז, רהיטין, ובכן תן פחדך, אתה בחרתנו, מפני חטאינו, עלינו לשבח, היה עם פיפיות, אתן תהלה, אתה כוננת, ויום טוב היה עושה, אשרי עין ראתה כל אלה, יש מקצרין ויש מאריכין, מוחל לעונותינו עד תטהרו, אל ארך אפים אתה, פסוקי דרחמי וסליחות עד י"ג, זכרונות, וידוי זוטא, אתה מבין, וידוי רבה, ודוד עבדך, ומאהבתך, כי אנחנו עמך, וקדשינו, (שים שלום) רצה ומודים, ברכת כהנים ושים שלום, ואתם הדב(ר)קים, קדי"ש של"ם, מנחה מוציא ספר תורה וקורין בו ג' בפ' אחרי ומפטיר מן המניין ואינו אומר קדיש עד עומדו לתפילת המנחה ואין אומ' תהלה עד לאחר תפילת המנחה כדי להפסיק בינה ובין הנעילה, שבעלילה זו אתה פותח בנעילה אבל למנחה אין צריך עלילה לפתוח בה שאוחז ספר תורה בידו ודיו, וכמו הפלגת יוצר למוסף כן הפלגת מוסף ממנחה.

והמפטיר בנביאים במנחה צריך לברך שש כמו ליוצר, כאן וכאן אל יחתום מוחל וסולח, כי מה טיבה של סליחה אצל ספר תורה ונביאים.

ואם שבת מזכירו בחתימתו מידי דהויא אחנוכה ואמוספין דהלכה כר' יהושוע המצריך להזכיר של שבת בנעילה דיום הוא שנתחייב בד' תפילות.

(מנחה)[עריכה]

ועומד לתפלת המנחה כמו ליוצר ואחר בקול ואינו אומר קרובות אם רוצה לקצר ויאמר אבות וגבורות ימלוך י"י לעולם, ואתה קדוש, אל נא, אתה הוא, נקדישך ונעריצך, קדושה, וחיות בוערות אם ירצה או אחד קדוש, כי מקדישיך, האוחז, תתנם לחרפה, ויאתיו כל לעבדיך, ובכן תן פחדך, אתה בחרתנו, יעלה ויבא, מחול לעונותינו עד תטהרו אל ארך אפים אתה, פסוקי דרחמי וסליחות עד י"ג, זכרונות, וידוי זוטא, אתה מבין, וידוי רבה, ומאהבתך, כי אנחנו עמך וקדשינו, רצה ומודים, שים שלום, ואין במנחה זו ברכת כהנים לפי שאנו מתפללים אותה בעוד היום גדול ובכל יומא איכא שכרות בההיא שעתא וגזרינן הא אטו הא כר' יוסי דאמר נעילה יש בה נשיאות כפים מנחה אין בה נשיאות כפים וטעמא כדפרי', אבל בשאר תעניות של ציבור דמצלינן מנחה סמוך לשקיעת החמה כנעילה דמיא דיש בה נשיאות כפים, אבינו מלכנו, ובשבת אין אומרים אותו, קדיש שלם.

נעילה[עריכה]

תהלה וסדר קדושה ובא לציון קדי"ש קצ"ר, ומתפלל בלחש כמו ליוצר, אלא שבמקום כתיבה יאמר חתימה ובמקום אתה יודע יאמר אתה נותן, ואחר בקול בלא קרובה אם עת לקצר, ויאמר אבות וגבורות, ימלוך י"י לעולם, ואתה קדוש, אל נא, אתה הוא, כתר יתנו לך כמו למוסף וכן קדושת מוסף, כי מקדישיך, האוחז, ובכן תן פחדך, אתה בחרתנו, יעלה ויבא, מחול לעונותינו עד תטהרו, עלינו לשבח, היה עם פיפיות, אוחילה לאל אחלה, אל ארך אפים אתה, פסוקי דרחמי וסליחות עד י"ג, זכרונות, וידוי זוטא, אתה נותן, מיכה עבדך וקדשינו, רצה ומודים, ברכת כהנים, שים שלום, כי בי ירבו ימיך, קדיש שלם, ותוקע קשר"ק זכר ליובל ויאמר י"י הוא האלהים ז' פעמים כנגד ז' רקיעים ששכינה עולה במקומה.

נשלמו הד' תפלות של יום כפור.

ערבית, והוא רחום ומתפלל כמו בחול אלא שמבדיל בחונן הדעת, קדיש שלם, אין כאלהינו, ואם מוצאי שבת הוא יאמר ויתן לך, קדיש של קטן, ואחר מוסף אומר אין כאלהינו וקדיש של קטן, והולכים לאכול בשמחה לחמם ויבדילו על הכוס ומברך על האש כמו במוצאי שבתות ועל ששבת ולא על אור היוצא מן העצים ומן האבנים אבל במוצאי שבת מברכין על זה ועל זה הואיל ותחילת ברייתו הוא.

נשלם סדר תפלת יום כפור.

סדר תפלת סכות[עריכה]

סכות ערבית[עריכה]

קריית שמע בבירכותיה, קדיש קצר, ג' ראשונות וג' אחרונות וקידוש היום באמצע, קדי"ש של"ם, ואם שבת הוא אומר קודם קדיש ויכולו וברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש השבת כדפרי' לעיל, וכן בכל ימים טובים.

שחרית[עריכה]

ברכות פסוקי דזמרה ומזמורים של שבת, ויתחיל בטוב להודות במזמור שיר ליום השבת.

(נטילת לולב)[עריכה]

ולפני כל אלה יברך על לולבו על נטילת לולב וזמן (ו)אם לא ברכו על עשייתו ויטלנו בכל עת התפללו ומשום חיבוב מצוה ואם יקרא בתורה יניחנו לפי שצריך לאחוז ספר תורה בימין בשעת קריאה ואחר ברכתו בנטלו צריך לנענע בהולכה ובהבאה ג' פעמים זולתי מוליך ומביא מעלה ומוריד, וראיה יש בירושלמי. וכן בכל הניענועים שבששה מקומות צריך לנענע, בברכה ובהודו שבתחלת הפרק ובהודו שבסוף הפרק שנים, לפי שכופלין אותו וכן באנא י"י הושיעה נא שנים, אבל בהצליחה נא אין מנענעים לפי שאינו אלא סוף פסוק של הושיעה נא, ואנו מחלקין אותן לפי ששנים אמרוהו.

וברכת הלולב מעומד וכן ברכת ציצית דילפינן לכם לכם מעומר ובעומר כתיב מהחל חרמש בקמה תחל לספור ואמרי' קרי ביה בקומה ובכולהו כתיב לכם, בעומר כתיב וספרתם לכם ממחרת השבת, ובציצית כתי' והיה לכם לציצית, בלולב כתי' ולקחתם לכם ביום הראשון.

לולבו צריך שיהא כולו שלו ביום הראשון שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון" לכם - משלכם, וב' ימים הראשונים דין אחד להם מכאן ואילך יוצא אף בשאול.

נחזור לסדר התפלה.

קריית שמע בבירכותיה, יתפלל בלחש ובקול רם, נקדישך, וגומר הלל וכל ימי החג גומרין אותו משום שחולקין בקרבנותיהם.

קדיש שלם, ומוציאין ב' ספרי תורות, באחד קורין בסדר אמור פר' שור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי י"י וגו' ובאחד קורין החמשי בסדר פנחס ובחמשה עשר יום לחדש השביעי עד סוף הפרשה, המפטיר קורא כמו החמישי ומפטיר בזכריה הנה יום בא על שם מגפת החום שתהיה בגוים בחג הסוכות, תהלה, ואם שבת הוא לפני תהלה יאמר יקום פורקן, ויחזיר התורה למקומה, קדיש קצר.

מוסף[עריכה]

בלחש ובקול רם, כתר יתנו לך, ואחר שים שלום יאמר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

הושענה[עריכה]

בהיקף ובלולב ובעומד כדי לרצות על המים תחת ניסוך המים שהיה כל שבעה, ובשבת אין מקיפין לפי שאין בו לולב כך פרש"י.

קדיש שלם, אין כאלהינו, קדיש קטן, וכמשפט יום ראשון יעשה ביום שני הן בתפילה הן בקריאה, אך המפטיר יפטיר במלכים ויקהלו אל המלך שלמה.

חול המועד[עריכה]

ליל חול המועד אומ' והוא רחום ומבדיל בתפלה במוצאי שבת ועל הכוס, ולא על האור אם לא יהיה מוצאי שבת.

שחרית ברכות ופסוקי דזמרה כמו בחול, קדי"ש קצ"ר, קריית שמע בבירכותי', תפלה בלחש ובקול, ובעבודה יאמר יעלה ויבא, הלל, קדיש שלם, ומוציא (ב') ספר תורה, כהן קורא ביום השני ולוי ביום השלישי וישראל ביום הרביעי והרביעי שבא בשביל היום קורא כל (הפסוק) הספק ביום השני וביום השלישי, וכן בכל הימים השלישי קורא משל מחרת, אך בשביעי של ערבה שאין נכון שיקרא השלישי ביום השמיני שהוא יום טוב, יקרא הראשון ביום החמישי והשני ביום הששי והשלישי ביום השביעי והרביעי יקרא הספק ביום הששי וביום השביעי, גם אם או' השלישי ביום השמיני אין מחזירים אותו דלא קפדינן אלא ארביעי שבא בשביל היום שיקרא חובת היום, וכן מצינו בראש חדש שהשלישי קורא וביום השבת ולא קפדינן כיון שהרביעי הבא בשבילו קורא ובראשי חדשיכם וזהו סדר של מחזור מויטרי.

ושני הסדרים נפלאו ממני, הראשון מפני שינוי קריאת הימים, והשני שאין נכון לקרוא ביום השביעי שהוא חול ביום השמיני שהוא קדש, וגם להם היה קשה כמו כן, וראייה דראש חדש לא בינותי, חדא דלא אפשר, ועוד משום דאין בהן כדי קריאה לא הקפידו בה, דמשום האי טעמא לא חשו בה חכמים לתקן בשבת קריאה בחובת היום כמו ביום טוב. לכך נראה סדר אב"י העזר"י שביום ראשון של חול המועד כהן קורא ביום השני ולוי ביום השלישי, ישראל ביום השני, רביעי ביום השני וביום השלישי, וכה תעשה כל הימים ויכלת עמוד.

בשבת של חול המועד יקראו ששה בסד' כי תשא בפ' ראה אתה אומר אלי והשביעי בחובת היום וכן המפטיר ויפטיר ביחזקאל והיה ביום ההוא ביום בא גוג.

(הושענא רבה)[עריכה]

שביעי של ערבה שחרית אומ' פסוקי דזמרה כמו בשבת, גם יאמר מזמור אך יתחיל בטוב להודות כדפי' לעיל. ונשמת, קדי"ש קצ"ר, וקריית שמע בבירכותיה, ומתפלל בלחש ובקול, וקדושה דחול, ובהולכת ספר תורה יאמר על הכל. ובמוסף יאמר כתר וקדושה רבה, כך עמא דבר.

ומקיפין ז' פעמים בלולב וערבה, אין כאלהינו, קדיש של קטן.

שמיני עצרת[עריכה]

לא יזכיר חג, דאע"ג דאיקרי רגל בפני עצמו, חג לא איקרי, וכן אומר את יום השמיני עצרת הזה, ובאתה בחרתנו יאמר ותתן לנו י"י אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום שמיני העצרת הזה ולא יאמר חג דלא מקרי חג, וכן בקדוש' דכסא, אבל בשביעי של פסח צריך להזכיר חגים, דכולי פסחא חד הוא ואיקרי חג המצות, ובמסכת סופרים יש שאין להזכיר חגים דלא איקרי חג ולא נראה לי.

וסדר תפלתו כימים הראשונים אך בקריאת ספר תורה ראשון יקראו בסדר ראה ד' גברי בפר' עשר תעשר עד סוף סידרא והחמישי יקרא בספר תורה שני ביום השמיני עצרת וכן המפטיר יפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה ובמוסף מזכיר בגבורות גשמים משיב הרוח ומוריד הגשם ולא יפסיק עד פסח במוסף יום ראשון, ויום ששים לתקופת תשרי ישאל ותן טל ומטר ויום תקופה מתחיל ויש שחולקין בין שנפלה בעוד רוב יום לבא ובין נפלה לאחר רוב יום, ויום ששים כלאחר ששים, ולא יפסיק עד פסח.

שמחת תורה[עריכה]

כסדר שמיני עצרת, אך שלפני הוצאת תורה יאמר אתה הראת, ובהגיעו לבעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך יפתחו שערי הארון, ובהחזיקו הספר תורה יאמר ידידי אל עדת לאומו וכו' (טעם) בטרם עלותו אל הבימה, וקורא בראשון וזאת הברכה ובספר תורה שני בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות, ובספר תורה שלישי ביום השמיני עצרת וכן מפטיר, ויפטיר במלכים ויעמד שלמה, הכי אמרינן במגילה, לפי שכל הסדר שעשה שלמה בכלותו בית המקדש היה בסוכות ראוי להפטיר בו בסוכות, אך בחומשים שלנו נרמז ויהי אחרי מות משה בספר יהושע, לפי שקם אחרי משה וזכרנו את משה בזאת הברכה, ולא יתכן, שיש לנו להפטיר בדוגמא מאי דסליק מיניה, ויש שאומרים ג' פסוקים מיהושע ואחר ויעמד שלמה, וטוב לאחוז מזה ומזה.

חסל סדר תפלה של סכות.

סדר חנוכה[עריכה]

בהודאה מזכיר על הנסים וגומר הלל כל הימים, קדי"ש קצ"ר מבלעדי ראש חדש שיאמ' קדי"ש של"ם לפי שיש בו מוסף, וקריאת התורה, יום ראשו' כהן קורא בתחילת החינוך ויהי ביום כלות משה, לוי חצי נחשון, ישראל משלימו, שמתוך שהוא יום ראשון וזה נשיא ראשון יקראו בו, בשני חצי נתנאל יקרא כהן, ולוי משלימו כדי שיקראו רוב משלשה בפרש' היום, והשלישי יקרא אליאב כולו ולא (יפסיק) הפסיד כאדם שקורא בתורה, וכן בכל יום יקראו השנים בפרשת היום והשלישי יעבור ויקרא הנשיא של מחרת, ביום השמיני כהן ולוי בגמליאל וישראל עומד באבידן בן גדעוני, והולך וקורא כל הנשיאים, ומסיים כל הסדר, ומוסיף בהעלותך עד כן עשה המנורה, להשלים אודות החינוך ולמלאות עסק הנירות בשלהי חנוכה.

ואחר כל הקריאות אומרים קדיש קצר, ואין אומר' למנצח, ושיר מזמור לאסף במקומות יש אומרים תיקון מחזור דויטרי' ואומרים אותו, ו[מ]מורי הר"ר יב"ט[1] שמעתי שכל יום שאין בו מוסף (אין) אומרים בו שי לאסף.

ומה ראו לקרות בחנוכה בפרשת חנוכת המזבח, לפי שנגמרה מלאכת המשכן בכסליו, כדאיתא בתנחומ' א"ר שמואל בר נחמני לג' חדשים נגמרה מלאכת המשכן, תשרי מרחשון כסליו, (ופסקינא) ופסיקתא במדרש ותשלם כל המלאכה, מאוד עמקו מחשבותיך, אמר ר' חנינ(ה) [א] בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן והיה מקופל עד אחד בניסן שהקימו משה וכל הימים שהיה מקופל היו ישראל מתלוננים על משה לאמר למה לא הוקם מיד, שמא דופי אירע בו והיה הקב"ה מחשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו יצחק בא' ניסן והוקם [ולא] לימל' אדם עוד אחר משה ומכל מקום לא הפסיד כסליו שבו נגמרה המלאכה זהו ותשלם אמר הקב"ה עלי לשלם מה שילם לו חנוכת בית חשמונאי וסימן הוא בידינו חנוכה חן בכ"ה בכסליו מצאו חנינה ועוד יש במזמור שיר חנוכת הבית לדוד, שבע חנוכות הן, חנוכת בריאתו של עולם שנאמ' ויכולו, אין ויכולו אלא חנוכה, כד"א ותכל כל עבודת המשכן, חנוכת משה ויהי ביום כלות משה, חנוכת המזבח זאת חנוכת המזבח, חנוכת בית ראשון מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, חנוכת בית שני וחנוכת חומות ירושלים וחנוכת של בית חשמונאי של עכשיו, וחנוכת העולם הבא שאף היא בחניכות שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה, נמצא אתה אומר שהושוו כל החניכות זו לזו, וחנוכה שלנו נרמז לחנוכת של מדבר לכך נאה פרשה כולה להיות נקראת בתוכה.

ומזכירין של חנוכה במוספין בשבת ובר"ח, יום הוא שנתחייב בארבע תפילות.

שבת של חנוכה[עריכה]

מוציאין ב' ספרי תורות, באחד קורין בסדר היום והשביעי בשל חנוכה בנשיא הנכון ליום וכן המפטיר, ומפטיר בזכריה רני ושמחי, חלו בחנוכה ב' שבתות בראשון מפטיר בזכריה, שניה בנרות שלמה.

ראש חדש טבת מוציאין ב' תורות, באחד קורין בראש חדש ואחד בחנוכה נשיא הנכון ליום, ואם חל בשבת מוציאין ג' ס"ת, בראשון קורין ה' בסדר היום, בשני קורין הששי דר"ח דהוא תדיר מחנוכה וקדים ומתחיל וידבר וראיה ממגילה כאשר ביארתי בסדר, בשלישי קורין השביעי בסדר חנוכה וכן המפטיר מפטיר בזכריה (בנרות שלמה ויעש חירם והכי איתא בראש חדש אדר שחל להיות בשבת שמוציאין ג' ס"ת בראשון קורין ה' בסדר היום, ובשני הששי בשל ראש חדש דהוא תדיר מפרשת שקלים והשביעי מכי תשא ומפטיר בשקלים ביהוידע בענין שקראו בו.

בכל סדרים ימים טובים ור"ח שחלים בשבת ובחול הסדורים במחזור דויטרי לא קרי בחובת היום רק המפטיר, ונ"ל שטוב ויפה שהקורא הבא בשביל היום, כגון חמישי בימים טובים וששי ביום הכפורים יש לו לקרו' בחובת היום וכן בשבת השביעי בחובת היום שלא לחלק בקריאה, ולא משום שפעמים שקטן מפטיר וקורא חובת היום ליכא למיחש, שהרי קטן משלים אף סכום הז' בשבת.

פרשת שקלים, לעולם שבת שלפני ר"ח אדר מוציאי' ב' ס"ת, באחד קורין ו' בסדר היום, והשביעי בכי תשא פר' שקלים וכן המפטיר, ומפטיר במלכים בן שבע שנים יהואש במלכו, ואם יחול ר"ח בשבת בארתי משפטו, ואם יחול בכי תשא עצמה קורין בכי תשא והשביעי חוזר וקורא עד ועשית כיור נחושת לשם שקלים, דתניא חל להיות בכי תשא עצמה קורא אותה וכופלין אותה וכן מפטיר, ובלא ר"ח נמי מוציאין ב' ס"ת בראשון קורין בכי תשא ואחר בשני קורא מראש כי תשא עד ועשית כיור נחושת וכן מפטיר, לפי שאין גוללין ס"ת בציבור צריך ב' ס"ת ואעפ"י שהכל בסדר אחד.

פרשת זכור, לעולם שבת שלפני פורים מוציאין ב' ס"ת וקורין בסדר השבוע והשביעי בשני בסדר כי תצא פר' זכור את אשר עשה וכו' וכן מפטיר, ומפטיר בנביא שמואל פקדתי.

פורים[עריכה]

ערבית[עריכה]

והוא רחום וברכו, קריית שמע בברכותיה, קדיש קצר, ומתפלל י"ח ברכות ומזכיר על הנסים, קדיש שלם, וקורא המגילה ומברך לפניה ג' ברכות וסימן מנ"ח מקרא מגילה, נסים, שהחיינו, ולאחריה מברך האל הרב ריבינו כו' קדיש שלם בלא תתקבל, פטום הקטורת, קדיש של קטן, ואם מוצאי שבת הוא אחר הברכה של מקרא מגילה יתחיל ויהי נועם וסדר קדו' כמו בכל השנה.

שחרית[עריכה]

מתפלל י"ח ברכות ועל הנסים בהודאה, קדיש קצר, ומוציאין ס"ת וקורין ג' בסדר בשלח פר' ויבא עמלק, קדיש קצר, וקורא המגילה בכל ברכותיה, שאף בשחר יאמר זמן ויחזיר ס"ת למקומו ופותח בתהלה ובא לציון, קדיש שלם, עלינו לשבח.

פרשת פרה אדומה קורין בסדר היום והשביעי קורא בסדר חקת פר' הראשונה הולה עד תטמא עד הערב. ומוציא ב' ס"ת. וכן המפטיר יקרא בסדר חקת, ומפטיר ביחזקאל "בראשון באחד לחדש תקח פר".

פרשת החדש לעולם קודם שבת שלפני ר"ח ניסן ומוציא ב' ס"ת וקורין ו' בסדר היום והז' בסדר בא פרשת "החדש הזה לכם" עד "כל מחמצת" כו' "תאכלו מצות", וכ' המפטיר, ומפטיר ביחזקאל "כה אמר י"י אלהי' בראשון באחד לחדש".

ויום שני של ר"ח לא יבא באג"ה כדי שלא יבא ניסן בד"ו אלא ר"ח אדר יבא בזבד"ו וסימן הפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו, פי' חל בז' יפסיקו בט"ו, חל בב' יפסיקו בו' בו חל בד' יפסיקו בד' בו, חל בו' יפסיקו בב' בו ובי"ו בו.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ הכוונה לרבי יצחק בן טודרוס