ספר הישר - מקרא ואגדה/יהושע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
~268~

ויהי אחרי מות משה, ויאמר ה׳ אל יהושע בן נון לאמור. קום עבור את הירדן אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל, והנחלת לבני ישראל את הארץ. כל מקום אשר תדרך כף רגליכם בו, לכם יהיה. מהמדבר והלבנון הזה עד הנהר הגדול נהר פרת יהיה גבולכם. לא יתייצב איש לפניך כל ימי חייך, כאשר הייתי עם משה אהיה עמך. רק חזק ואמץ לשמור את התורה אשר צוך משה, אל תסור מן הדרך ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך. ויצו יהושע את שוטרי ישראל לאמור, עברו במחנה וצוו את העם לאמור. הכינו לכם צדה, כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את הירדן לרשת את הארץ. ויעשו כן שוטרי בני ישראל ויצוו את העם, ויעשו ככל אשר ציוה יהושע. וישלח יהושע שניים אנשים לרגל את יריחו, וילכו וירגלו האנשים את יריחו. ויבואו מקץ שבעת ימים אל יהושע המחנה ויאמרו לו, כי נתן ה׳ בידינו את כל הארץ וכי נמוגו כל יושביה מפנינו. ויהי אחרי כן וישכם יהושע בבוקר וכל ישראל עמו, ויסעו מהשיטים. ויעבור יהושע את הירדן וכל ישראל עמו, ויהושע בן שמונים ושתיים שנה בעברו עם ישראל בירדן. ויעל העם מהירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל, בקצה מזרח יריחו. ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל בערבות יריחו בארבע עשר לחודש, ככתוב בתורת משה. וישבות המן בעת ההיא ממחרת הפסח ולא היה עוד לבני ישראל מן, ויאכלו מתבואת ארץ כנען.


~269~

ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל, אין יוצא ואין בא. ויהי בחודש השני באחד לחודש ויאמר ה׳ אל יהושע, קום הנה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה ואת כל עמה. וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה יום יום פעם אחת כה תעשה ששת ימים והכוהנים יתקעו בשופרות. והיה כשמעם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו כל העם איש נגדו. ויעש יהושע כן, ככל אשר ציוהו ה׳. ויהי ביום השביעי ויסובו את העיר שבע פעמים והכוהנים תקעו בשופרות, ויהי בשביעית ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה׳ בידינו את כל העיר. אך חרם לה׳ תהיה העיר, היא וכל אשר בה. ואתם תשמרו מן החרם, פן תשימו את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו. וכל כסף וזהב ונחושת וברזל, קודש לה׳ הוא אוצר ה׳ יבוא. ויתקעו העם בשופרות ויריעו תרועה גדולה ויפלו חומות יריחו, ויעל כל העם איש נגדו וילכדו את העיר. ויחרימו את כל אשר בה, מאיש עד אשה מנער ועד זקן שור ושה וחמור לפי חרב. וכל העיר שרפו באש, רק כל כלי הכסף והזהב והנחושת והברזל נתנו אוצר ה׳. וישבע יהושע בעת ההיא לאמור, ארור האיש אשר יבנה את יריחו בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה. ועכן בן כרמי בן זבדי בן זרח בן יהודה מעל בחרם ויקח מן החרם ויחביאו באהלו, ויחר אף ה׳ בישראל. ויהי אחרי כן בשוב בני ישראל משרוף את יריחו, וישלח יהושע אנשים לרגל את העי להילחם בה. ויעלו האנשים וירגלו את העי וישובו ויאמרו אל יהושע אל יעל עמך כל העם אל העי רק כשלושת אלפי איש יעלו ויכו את העי, כי מעט אנשים המה. ויעש כן יהושע, ויעלו עמו מבני ישראל שלושת אלפי איש וילחמו עם אנשי העי. ותכבד המלחמה על ישראל ויכו אנשי העי מישראל שלושים ושישה איש, וינוסו בני ישראל לפני אנשי העי. וירא יהושע את הדבר הזה ויקרע שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ה׳, הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם.


~270~

ויאמר יהושע אל ה׳, אהה ה׳ למה העברת את העם הזה את הירדן מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביו. עתה ישמעו כל הכנעני יושבי הארץ את הדבר הזה, ונסבו עלינו והכריתו את שמנו. ויאמר ה׳ אל יהושע, למה אתה נופל על פניך קום לך כי חטא ישראל ויקחו מן החרם, לא אוסיף להיות עמהם אם לא ישמידו את החרם מקרבם. ויקם יהושע ויאסוף את העם ויקרב את האורים כדבר ה׳, וילכד שבט יהודה וילכד עכן בן כרמי. ויאמר יהושע אל עכן, הגד נא לי בני מה עשית. ויאמר עכן, ראיתי בשלל אדרת שנער טובה ומאתיים שקלים כסף ולשון זהב חמישים שקלים משקלו. ואחמדם ואקחם, והנה בתוך האוהל טמונים בארץ. וישלח יהושע אנשים, וילכו ויקחום מאוהל עכן ויביאו אותם אל יהושע. ויקח יהושע את עכן ואת הכלים האלה ואת בניו ואת בנותיו ואת כל אשר לו, ויעל אותם עמק עכור. וישרוף אותם יהושע שם באש וירגמו כל ישראל את עכן באבנים ויקימו עליו גל אבנים, על כן קרא למקום ההוא עמק עכור, וישב ה׳ מחרון אפו. ואחרי כן קרב יהושע אל העי, וילחם בה. ויאמר ה׳ אל יהושע, אל תרא ואל תחת הנה נתתי בידך את העי ואת מלכה ואת עמו. ועשית להם כאשר עשית ליריחו ולמלכה, רק שללה ובהמתה תבוזו לכם, שים לך אורב לעיר מאחריה. ויעש יהושע כדבר ה׳, ויבחר מכל עם המלחמה שלושים אלף גיבורי חיל וישלחם ויארבו לעיר. ויצו אותם לאמור בראותכם אותנו ננוס לפני אנשי העי בערמה וירדפו אחרינו, תקומו מהמארב ולכדתם את העיר, ויעשו כן. וילחם יהושע ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל, והם לא ידעו כי אורבים להם מאחרי העיר. וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם, וינוסו דרך המדבר בערמה. ויזעקו אנשי העי לכל העם אשר בעיר לרדוף אחרי ישראל, ויצאו וינתקו מן העיר לא נשאר אחד ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל. וכל האורבים קמו ממקומם וימהרו ויבואו לעיר וילכדוה, ויציתו אותה באש. ויפנו אנשי העי אחריהם והנה עלה עשן העיר השמימה, ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה. ויהי כל אנשי העי לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה, ויכו אותם עד בלתי השאיר להם שריד. ויתפשו בני ישראל את מלוש מלך העי חי, ויביאו אותו אל יהושע ויתלהו יהושע על העץ וימת.


~271~

וישובו בני ישראל אל העיר אחרי שורפם אותה, ויכו את כל אשר בה לפי חרב. ויהי מספר כל הנופלים מאנשי העי מאיש ועד אשה, שנים עשר אלף. רק הבהמה ושלל הערים בזזו להם, כדבר ה׳ אל יהושע. וישמעו כל המלכים אשר בעבר הירדן כל מלכי הכנעני את כל הרעה אשר עשו בני ישראל ליריחו, ויתקבצו יחד להלחם את ישראל. אך יושבי גבעון יראו להם מאוד מפני ישראל להלחם איתם, פן ימותו. ויעשו בערמה ויבואו אל יהושע ואל כל ישראל ויאמרו אליהם, מארץ רחוקה באנו עתה כרתו לנו ברית. ויערימו יושבי גבעון על בני ישראל, ויכרתו להם בני ישראל ברית ויעשו להם שלום וישבעו להם נשיאי העדה. ויהי אחרי כן, וידעו כל ישראל כי קרובים הם אליו ובקרבו הם יושבים. אך לא המיתום בני ישראל כי נשבעו להם בה׳, ויהיו חוטבי עצים ושואבי מים. ויאמר אליהם יהושע, למה רמיתונו לעשות לנו הדבר הזה. ויענוהו לאמור, כי הוגד לעבדיך את כל אשר עשיתם לכל מלכי האמורי ונירא מאוד לנפשותינו ונעש הדבר הזה. ויתנם יהושע ביום ההוא לכל ישראל לחטוב להם עצים ולשאוב להם מים, ויחלקם לכל שבטי ישראל לעבדים. ויהי כשמוע אדוני צדק מלך ירושלים את כל אשר עשו בני ישראל ליריחו ולעי, וישלך אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמור. עלו אתי ועזרוני ונכה את בני ישראל, ואת יושבי גבעון אשר השלימו את בני ישראל. ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמורי עם כל מחניהם עם רב מאוד, כחול אשר על שפת הים. ויבואו ויחנו כל המלכים האלה על גבעון, ויחלו להלחם ביושבי גבעון. וישלחו כל אנשי גבעון אל יהושע לאמור, עלה אלינו מהרה והושיענו כי נקבצו עלינו כל מלכי האמורי להלחם בנו. ויעל יהושע וכל עם המלחמה מן הגלגל ויבוא אליהם יהושע פתאום, ויכה את חמשת המלכים ההם מכה רבה. ויהומם ה׳ לפני בני ישראל ויכום מכה גדולה בגבעון, וירדפום דרך מעלה בית חורון עד מקדה וינוסו מפני בני ישראל.


~272~

ויהי בנוסם וישלך ה׳ עליהם אבני ברד מן השמים, וימותו מהם רבים מאשר הרגו בני ישראל. ובני ישראל רדפו אחריהם ויכום עוד בדרך הלוך והכות אותם. ויהי בהכות אותם והיום נטה לערוב. ויאמר יהושע לעיני כל העם, שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון עד יקום גוי אויביו. וישמע ה׳ בקול יהושע וידום השמש בחצי השמים ויעמוד שלשים וששה עתים, וגם ירח עמד ולא אץ לבוא כיום תמים. ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו לשמוע ה׳ בקול איש, כי ה׳ נלחם להם לישראל. אז ידבר יהושע את השירה הזאת, ביום תת ה׳ את האמורי לפני יהושע ולפני בני ישראל. ויאמר לעיני כל ישראל, רבות עשית אתה ה׳ פעלת גדולות מי כמוך, שפתי יזמרו לשמך. חסדי ומצודתי משגבי שיר חדש אשירה לך בתודה לך אזמרה, אתה עוז ישועתי. כל מלכי ארץ יודוך סלה רוזני תבל לך יזמרו, בני ישראל ירננו בישועתך ישירו ויזמרו גבורתך. עליך בטחנו ה׳ אמרנו אתה אלוקינו, כי היית לנו למחסה למגדל עוז מפני אויבינו. אליך זעקנו ולא בושנו בך בטחנו ונמלטנו, בשועתנו אליך שמעת קולנו הצלת מחרב נפשינו. הראית לנו חסדיך נתת לנו ישועתך, שמחת לבנו בגבורתך. יצאת לישע לנו גאלת בזרוע את עמך, עניתנו משמי קדשך מרבבות עם הושעתנו. שמש וירח בזבול עמדו, ותעמוד באפך אל צוררנו ותצו אלימו משפטיך. כל רוזני ארץ עמדו מלכי גוים נקבצו יחד מפניך, לא נעו אל מלחמותיך חפצו. קמת אלימו באפך ותורד עלימו זעמך, אבדתם בחרונך ותצמיתם בחכמתך. המו גוים מפחדך מטו ממלכות מרוגזך, מחצת מלכים ביום אפך. שפכת עלימו זעמך חרון אפך השיגמו, השבת עלימו אונם ואצמיתם בר עתם. שחת פרשו בה נפלו, ברשת טמנו נלכדה רגלם. מצאת ידך לכל אויביך, אשר אמרו בחרבם ירשו ארץ בזרועם שכנו עיר. מלאת פניהם קלון, הגעת לארץ קרנותם. ותבהלמו בחכמתך, ותאבדמו מפניך. רגזה ארץ ותרעש מקול רעמך עליהם, לא חשכת ממות נפשם וחייתם לשאול הגעת. הרדפתמו בסערתך כליתמו בסופתך, נתת גשמיהם ברד נפלו במהמורות בל יקומו.


~273~

נבלתם כסוחה היתה, בקרב חוצות הושלכה. ספו תמו מפניך, הושעת עמך בגבורתך. על כן בך ישיש לבנו, תגיל נפשנו בישועתך. לשוננו תספר גבורתך, נשירה ונזמרה בנפלאותיך. כי הושעתנו מצרינו מלטתנו מקמינו, אבדתם מפנינו ותהדפם תחת רגלינו. כן יאבדו כל אויביך ה׳ ורשעים כמוץ ירדוף רוח, ואוהביך כעץ עלי מים שתולים. וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה, אחרי הכות את כל המלכים עד בלתי השאיר להם שריד. וחמשת המלכים נסו לבדם ברגלם מהמלחמה ויתחבאו במערה, ויבקשם יהושע בתוך המלחמה ולא מצאם. ויוגד ליהושע אחרי כן לאמור, נמצאו המלכים והנם נחבאים במערה. ויאמר יהושע הפקידו אנשים על פי המערה לשמרם פן יצאו להם, ויעשו כן בני ישראל. ויכל יהושע להכות את האמורי, ויצו ויוציאו את חמשת המלכים מהמערה. ויקרא יהושע אל כל ישראל ויאמר אל קציני המלחמה, שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ואל תיראו ואל תעריצו. ויעשו כן כל קציני המלחמה וישימו איש רגלו על צוארי המלכים האלה, ויאמר יהושע כך יעשה ה׳ לכל אויביכם. ויצו יהושע אחרי כן ויהרגו את המלכים וישליכו אותם אל המערה, וישימו אבנים גדולות אל פי המערה. וילך יהושע אחרי כן וכל העם אשר אתו אל מקדה ביום ההוא, ויכה אותה לפי חרב. ויחרם את הנפש ואת כל אשר בה, ויעש לה למלכה ולעמה כאשר עשה ליריחו. ויעבור משם אל לבנה וילחם בה, ויתנה ה׳ בידו. ויכה יהושע לפי חרב את כל הנפש אשר בה, ויעש לה ולמלכה כאשר עשה לעיר יריחו. ומשם עבר לכישה להלחם בה ויעל הורם מלך גזר לעזור את אנשי לכיש, ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד. וילכוד יהושע את לכיש ואת כל עמה, ויעש לה ככל אשר עשה ללבנה. ויעבור יהושע משם עגלונה וילכדה גם היא, ויך אותה ואת כל עמה לפי חרב. ומשם עבר חברונה וילחם בה, וילכדה ויחרם אותה. וישב משם הוא וכל ישראל עמו דבירה, וילחם בה ויכה אותה לפי חרב. ויחרם את כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד, ויעש לה ולמלכה כאשר עשה ליריחו.


 ~274~

ויכה יהושע את כל מלכי האמורי אשר מקדש ברנע ועד עזה, וילכוד את ארצם פעם אחת כי ה׳ נלחם לישראל. וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה. בעת ההיא כשמוע יבין מלך חצור את כל אשר עשה יהושע לכל מלכי האמורי, וישלח יבין אל יובב מלך מדון ואל לבן מלך שמרון ואל יפעיל מלך אכשף ואל כל מלכי האמורי לאמור. בואו מהרה אלינו ועזרונו ונכה את בני ישראל, טרם יבואו עלינו ויעשו לנו כאשר עשו ליתר מלכי האמורי. וישמעו כל המלכים האלה אל דברי יובב מלך חצור, ויצאו הם וכל מחניהם שבע עשרה מלכים ועמם עם רב כחול אשר על שפת הים וסוס ורכב רב מאוד אשר אין להם מספר. ויבואו ויחנו יחד על מי מרום, ויועדו להלחם עם ישראל. ויאמר ה׳ אל יהושע, אל תירא מהם כי כעת מחר אתן את כולם חללים לפניכם, את סוסיהם תעקר ואת מרכבותיהם תשרוף באש. ויבואו יהושע וכל אנשי המלחמה עליהם פתאום ויכו בהם ויפלו בידם, ויתנם ה׳ ביד בני ישראל. וירדפו בני ישראל את כל המלכים האלה ואת מחניהם ויכום ויכתום עד בלתי השאיר להם שריד, ויעש יהושע כאשר דיבר אליו ה׳. וישב יהושע בעת ההיא אל חצור, ויכה בחרב. ואת הנפש אשר בה החרים, וישרפה באש. ויעבור יהושע מחצור אל שמרון, ויכה ויחרם אותה. ומשם עבר אל אכשף, ויעש לה כאשר עשה לשמרון. ויעבור משם אל עדולם ויך את כל העם אשר בה, ויעש לעדולם כאשר עשה לאכשף ולשמרון. ויעבור משם אל כל ערי המלכים אשר הכה, ויכה את כל העם אשר נשאר בהן ויחרם אתהן. אך שללם ובהמתם בזזו להם בני ישראל, וכל האדם הכו ולא החיו כל נשמה. כאשר ציוה ה׳ את משה כן עשה יהושע וכל ישראל, לא הפילו דבר. ויכו יהושע ובני ישראל את כל ארץ הכנעני כאשר ציוה ה׳ להם, ויהרגו את כל מלכיהם שלשים ואחד מלכים ויקחו בני ישראל את כל ארצם. מלבד ממלכות סיחון ועוג אשר בעבר הירדן אשר הכה משה, גם הם ערים רבים ויתנם משה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי.


~275~

ויהושע הכה את כל המלכים אשר מעבר הירדן ימה, ויתנם לנחלה לתשעת המטות וחצי המטה. חמש שנים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה ויתן את עריהם לישראל, והארץ שקטה מהמלחמה בכל ערי האמורי והכנענים. בעת ההיא בשנת חמש שנים לעבור בני ישראל את הירדן, אחרי אשר שקטו בני ישראל ממלחמתם את הכנעני. ויקומו בעת ההיא מלחמות גדולות חזקות ועצומות בין אדום ובין בני כתים, וילחמו בני כתים את אדום. ויצא אביאנוס מלך כתימה בשנה ההיא שנת שלושים ואחת למלכו ויד חזקה עמו מגיבורי בני כתים, וילך שעירה להלחם את בני עשו. וישמע הדד מלך אדום את שומעו ויצא לקראתו בעם כבד וביד חזקה, ויערוך אתו מלחמה בשדה אדום. ותגבר יד כתים על בני עשו ויהרגו בני כתים מבני עשו שנים ועשרים אלף, וינוסו כל בני עשו לפניהם. וירדפו אחריהם בני כתים וידביקו את הדד מלך אדום רץ לפניהם ויתפשוהו חי, ויביאו אותו אל אביאנוס מלך כתים. ויצו אביאנוס ויהרגוהו, וימת הדד מלך אדום בשנת ארבעים ושמונה שנה למלכו. וירדפו עוד בני כתים את אדום ויכו בהם מכה רבה, ויכנע אדום לפני בני כתים. וימשלו בני כתים על אדום ויהי אדום תחת יד בני כתים, ויהיו לממלכה אחת מהיום ההוא והלאה. ולא יספו עוד לשאת ראשם מימים ההם, ותהי ממלכתם אחת עם בני כתים. וישם אביאנוס נציבים באדום ויהיו כל בני אדום עבדים למס עובד לאביאנוס, ויפן אביאנוס וישב אל ארצו כתימה. ויהי בשובו ויחדש את מלכותו ויבן לו היכל גדול ועצום למושב המלוכה, וימלוך לבטח על בני כתים ועל אדום. בימים ההם כאשר הורישו בני ישראל את כל הכנעני והאמורי, ויהושע זקן בא בימים. ויאמר ה׳ אל יהושע, אתה זקנת באת בימים והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה. ועתה חלק את כל הארץ בנחלה לתשעת השבטים, וחצי שבט המנשי. ויקם יהושע ויעש כאשר דיבר אליו ה׳, ויחלק את כל הארץ לשבטי ישראל ירושה במחלקותם. רק לשבט הלוי לא נתן נחלה, אשי ה׳ הוא נחלתו כאשר דיבר ה׳ ביד משה לו.


~276~

ויתן יהושע את הר חברון לכלב בן יפונה שכם אחד על אחיו, כאשר דיבר ה׳ ביד משה. על כן היתה חברון לכלב בן יפונה ולבניו לנחלה, עד היום הזה. ויחלק יהושע את כל הארץ בגורל לכל ישראל לנחלה, כאשר ציוה ה׳ אותו. ויתנו בני ישראל מנחלתם ללוים ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקניינם. כאשר ציוה ה׳ את משה כן עשו בני ישראל, ויחלקו את הארץ בגורל בין רב למעט. וילכו לנחול את הארץ לגבולותיה, ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם. על פי ה׳ נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים, ויבנה את העיר וישב בה. אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל בגורל בשילה לפני ה׳ פתח אוהל מועד, ויכלו מחלק את הארץ. ויתן ה׳ לישראל את כל הארץ וירשו אותה, כאשר דיבר ה׳ להם וכאשר נשבע ה׳ לאבותיהם. וינח ה׳ לבני ישראל מסביב מכל אויביהם ולא עמד בפניהם איש, ויתן את כל אויביהם בידם. ולא נפל דבר אחד מכל הטוב אשר דיבר ה׳ אל בני ישראל, הכל הקים ה׳. ויקרא יהושע אל כל בני ישראל ויברכם ויצום לעבוד את ה׳, וישלחם אחרי כן וילכו איש לעירו ואיש לנחלתו. ויעבדו בני ישראל את ה׳ כל ימי יהושע, וה׳ הניח להם מסביב וישבו בעריהם לבטח. ויהי בימים ההם וימת אביאנוס מלך כתים בשנת שלושים ושמונה למלכו, היא השנה השביעית למלכו על אדום. ויקברו אותו בהיכלו אשר בנה לו, וימלוך תחתיו לטינוס חמישים שנה. ויהי במלכו ויוצא צבא וילך וילחם עם יושבי ברנטיא ובמניא בני אלישה בן יון, ויגבר עליהם וישימם למס עובד. אז שמע כי פשע אדום מתחת יד בני כתים וילך אליהם לטינוס ויך בהם ויכניעם וישיבם תחת יד בני כתים, ויהי אדום לממלכה אחת את בני כתים כל הימים. ימים רבים אין מלך באדום, ותהי כל ממלכתם את בני כתים ואת מלכיהם. ויהי בשנת עשרים ושש שנה לעבור בני ישראל את הירדן, היא שנת ששים ושש שנים לצאת בני ישראל ממצרים. ויהושע בן נון זקן בא בימים, בן מאה ושמונה שנה היה בימים ההם.


~277~

ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולשופטיו ולשוטריו, אחרי אשר הניח ה׳ אל כל ישראל מאויביהם מסביב. ויאמר יהושע אל זקני ישראל ואל שופטיו הנה אנוכי זקנתי באתי בימים, ואתם ראיתם את אשר עשה ה׳ לכל הגוים אשר הוריש מפניכם כי ה׳ הוא הנלחם לכם. ועתה חזקו מאוד לשמור ולעשות את כל דברי תורת משה לבלתי סור ממנה ימין ושמאל. ולבלתי בוא בגוים האלה אשר נשארו בארץ, ובשם אלוקיהם לא תזכירו. כי אם בה׳ אלוקיכם תדבקו, כאשר עשיתם עד היום הזה. ויצו יהושע את בני ישראל מאוד לעבוד את ה׳ כל ימיהם. ויאמרו כל ישראל את ה׳ אלוקינו נעבוד כל ימינו, אנחנו ובנינו ובני בנינו וזרענו עד עולם. ויכרות יהושע ברית את העם ביום ההוא וישלח את בני ישראל וילכו איש לנחלתו ולעירו. ויהי בימים ההם בשבת בני ישראל בעריהם לבטח, ויקברו את ארונות מטות אבותיהם אשר העלו ממצרים איש בנחלת בניו. את שנים עשר בני יעקב קברו בני ישראל, איש באחוזת בניו. ואלה שמות הערים אשר קברו בהם את שנים עשר בני יעקב אשר העלו בני ישראל ממצרים. ויקברו את ראובן ואת גד בעבר הירדן ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם. ואת שמעון ולוי קברו בעיר מנדא אשר נתנה לבני שמעון, ויהי מגרש העיר לבני לוי. ואת יהודה קברו בעיר בביא נגד בית לחם. ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון, בחלק אשר נפל לבניהם. ודן נקבר בעיר בניו באשתאול. ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו, אשר ניתן לבניו. ואת עצמות יוסף קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת חמור, ויהיו לבני יוסף לנחלה. ואת בנימין קברו בירושלים נגד היבוסי אשר ניתן לבני בנימין. איש בעיר בניו קברו בני ישראל את אבותם. ויהי מקץ שנתים ימים וימת יהושע בן נון, בן מאה ועשר שנים. והימים אשר שפט יהושע את ישראל עשרים ושמונה שנה, ויעבוד ישראל את ה׳ כל ימי חייו. ויתר דברי יהושע ומלחמותיו בכנעני וכל תוכחותיו אשר הוכיח את ישראל ואשר צום ושמות הערים אשר ירשו בני ישראל בימיו הנם כתובים על ספר דברי יהושע ועל ספר מלחמות ה׳, אשר כתב משה ויהושע ובני ישראל. ויקברו בני ישראל את יהושע בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר ניתן לו בהר אפרים. ואלעזר בן אהרון מת בימים ההם, ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר ניתן לו בהר אפרים.