ספר הישר לרבינו תם/הקדמה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ספר הישר קראתי בשם את הספר
יען כל פקודי כל ישרתי בו
שמועות ראשונות וגירסות הספרים אשר מעולם
כי ראיתי שותים מים הרעים
להיות מגיהי ספרים בלי שכר תרומת הלשכה
ואיש לזרועו היו כי הזריז היה משובח
נמצא כתב יד של המסורה הגדולה (ספר אכלה ואכלה) שהעתיקו רבנו גרשום מאור הגולה, ואולי מתייחס כאן לחשיבות מגיהי ספרים (ספרי תורה תפילין ומזוזות) ככתוב בתלמוד בבלי פרק הקומץ רבה על משנה י': אם הגיה אפילו אות אחת - כאילו כתבו. אברהם גרוסמן בבספרו חכמי אשכנז הראשונים מביא מקורות בהם חכמי צרפת מדברים על שימוש בעותק של רבנו תם של תלמוד מוגה בידי רבינו גרשום. |
ואע"ג דלט ר"ג רבינו גרשום כל מאן דמשבש תלמודא הכי והכי תהוי...
לא נמנעו מלשבש.
ולא די להם בגרסות הנראין פירוש - לשבשם,
כי אם דברי האמוראין והתנאין עצמן.
ולא יתכן כן לכל יראי השם,
כי גם ר' שלמה זקיני אם הגיה הגירסה - בספרו הגיה,
אבל בספר לא הגיה, כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו
אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו, זולתי מסכת זבחים לבדה.
ובדקתי ומצאתי בספרים שלו - כי לא הוגהו מכתיבת ידו.
אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרבי יהושע: |
והדין נותן, אפילו לא ידע אדם הלכה, יכתוב פתרונו לפי ראות עיניו אם ירצה.
אך בספרים? אל ימחוק. שדברי תורה עניים הם במקום אחד ועשירים במקום אחר.
ואם דבר רֵק הוא? ממנו רֵק.
כדאמר להו רבא לתלמידיה: כי אתי פסק דינא דידי קמייכו, לא מקרע תקרעוניה כו'.
ועתה אודיעך בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה בפירושיו שא"א לעמוד בו כ"א בגרסות הראשונות. ואם ח"ו נשבשו הספרים, לא ידענו עוד אמיתת הדברים.
ושרא ליה מריה לר' שמואל אחי, כי על אחת שהגיה רבנו שלמה, הגיה הוא עשרים. ולא עוד אלא שמחק הספרים. וידעתי גם אני כי מגודל לבו ועומק פלפולו עשה זאת, וראַייָתו במקומות מספרים ישנים. ואינה ראייה, כי גם ספרים ישנים אכתב לך בזה הספר - אשר חיסרוּ מאשר לפנינו, וקודמי קדומים ישנים ומיושנים לא יעידום, ולא פירושי ר"ח שהן גורסין ו"עדים נאמנים".
ויהיו דברי אלה קרובים לכל יראי ה' לבלתי ישבשו הספרים למחקם ולא לעשות לאו הין והין לאו. וכל שכן שמתוך סברת הא' לא יסתור שמועתו וסברת התלמוד, כי מתוך שלא נודע טעמם של ראשונים, והחליפו טעמם ולא עמדו האחרונים בשמועתם כאשר אפרש לך בזה הספר באונא ואומא. וכל חכם שמורה, ובא ואמר סברה לשנות סברת רבותיו, אם קודם לפירושו יביא ראיה, שומעין לו, ואם לאו, אין שומעין לו.
וזה הספר אשר התחלתי, לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא, כי אם אשר חברי חברו עלי כתרנגולי בית בוקייא ולא הניחוני אם לא אעשה זאת להם. וצור ישראל יזכני להעמיד דבר על בוריו ולומר דבר בשם אומרו.
ולא על סדר המסכתות אכתוב, כי אם כאשר יעלה דבר בידי. וחפץ ה' בידי יצליח.
והנה לך שני עדים נאמנים מדברי רבנו שלמה, שאין לשנות הספרים ולהגיהם:
מהא דאמרינן פרק האשה שנתארמלה, בשמעת' דעיר שכבשוה כרכום - שהגיה רבינו שלמה