לדלג לתוכן

ספר הישר לרבינו תם/ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יבמות י"א ע"א

הג"ב רפ"ח הבא על יבמתו וחזר ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בלא תעשה וחד אמר בכרת אפילו הוא דצר' כדקיימא קיימא כדאמר גבי חולץ ליבמתו לעיל ומאן דאמר בלא תעשה כר' יוחנן וכן עיקר והאי דגירסא בספרים שלנו בעשה קשיא הא דאמר בפרק ר' גמליאל אין אחר בעילה כלום ולא אשכחן תנא דסתם לן כרבי ישבב דאמר כל שאין ביאה וכו' ועוד הא דאמרינן הניחא לר' ישבב ואי לאפוקי מדר' סימאי קאתי דקתני בתחלת אלו נערות ובשילהי קידושין תיפוק ליה מפירוקא דרבן גמליאל דטעמיה דנפשיה קאמר דכל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר אפילו חייבי עשה אי אמרת דבא על יבמתתו בעשה אלא הכי עיקר' הגירסא דלא תעשה אליבא דדר' יוחנן (ואפי') ואגב הך מפרישנא דהא גרסינן בהבא על יבמתו גבי העראה יבמה לשוק (נה ע"ב) פרי' תלמוד אי למ"ד בלאו אי למ"ד בעשה צ"ל דל"ג דלא צריך דהא לעיל פריך חייב לאווין וסתם חייבי עשה ובכולהן יבמה לשוק מיהדר ומיתני ל"ל ועוד דהא תנן בהאשה שהלכה בנה ובעלה למדינת הים ואמרה לה מת בעלך ואח"כ מת בנה וניסת וכו' הולד ממזר ר' עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ואי גרס הכי למ"ד בעשה עשה הא דאמר סתמא חייבי לאוין הן אפילו לשמואל דמיסתפקא ליה תפשוט ליה מברייתא דחייבי לאיון הן ותיהוי נמי תיובתא דרב ועוד נמי לרב נמי אמרינן בשילהי קידושין מה יבמה דחייבי לאוין לא תפסי בה קידושין דמאן שמעית ליה דאמר אין קידושין תופסין ביבמה וקא קרי ליה חייבי לאוין ועוד לרב נמי משנה זו כרבי ישבב דאמר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר ותיפשוט מיניה דר' ישבב לאו לאפוקי מדר' סימאי קאתי אלא טעמא דנפשיה קאמר אלא וודאי ל"ג לכל הך מילתא דיבמא לשוק דכ"ע יבמה לשוק בלאו ופלוגתא דרב בהאשה רבה הכי איתא אמר רב מניין שאין קידושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא יהא בה הויה לזר ולאו נמי דאית ביה כדקאי קאי ומדאפקיה בלשון הויה קדייק שמואל אמר בעניותינו צריכא גט מספקא ליה אי ללאו גרידא הוא דאתי והא דכתיב הוא אורחא דקרא אי דלאו יהא ביה הוי' לזר נמי קאמר ולאו דידיה כדקאי והיינו דקרי ליבמה לשוק לעיל חייבי לאווין בברייתא דר' עקיבא כללא דמילתא הבא על אחות חלוצתו בלאו דכתיב אשר לא יבמה בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה ועל צרת כנוסתו נמי בלאו כיון שלא בנה נמי אותו בית שנפטרה שוב לא יבנה דמה לי אם פטור צרות ע"י חליצה מה לי ע"י כניסה ותלמודא דנקט בית אחד הוא בונה ולא ב' בתים בית אחד הוא חולץ ואין חולץ ב' בתים ריהטא נקט ואזיל ויבמה לשוק בלאו מלא תהיה אשת המת החוצה בין לרב בין לשמואל לאו דידיה לא פקע