ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תקלה· >>


מצוה תקלה - לתלות את מי שנתחייב תליה בבית-דין

שנצטוינו לתלות מי שיתחייב תליה בבית דין. וידוע שכל הנתלין נסקלין בתחילה. ועל זה נאמר "ותלית אותו על עץ(דברים כא, כב). ודין התליה הוא במגדף ועובד עבודה זרה לבדם, כדברי חכמים בפרק נגמר הדין (סנהדרין מה:), דפליגי עליה דרבי אליעזר דאמר כל הנסקלין נתלין.

משרשי מצוות ארבע מיתות בית דין, כתבתי קצת בסדר משפטים (מצוה מז) שנצטוינו להמית העוברים על קצת מצוות שבתורה, ושם כתבתי מחלוקת הרמב"ן זכרונו לברכה עם הרמב"ם זכרונו לברכה בענין זה. ועוד נאמר כי דין התליה כדי להגביה הנידון ולפרסמו לעין כל, גם בראותם עסק זקיפת העץ וקשירת הנדון עליו, תיכנס יראה ופחד בלבם.

מדיני המצוה. מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין מו.) שמצות הנתלין אחר שסוקלין אותו משקיעין קורה, בארץ והעץ יוצא ממנה, ומקיפין שתי ידיו זו על זו ותולין אותו סמוך לשקיעת החמה ומתירין אותו מיד, וקוברין אותו עם העץ שנתלה בו, ועם האבן שנסקל בו, שלא יאמרו הבריות זה העץ שנתלה בו פלוני, ואם הלינוהו שם עוברין בלא תעשה, כמו שנכתב בסדר זה (מצוה תקלו) בעזרת השם. ויתר פרטיה, בפרק ששי מסנהדרין (פ"טו מהל' סנהדרין).

ונוהגת מצוה זו בזמן הבית, שהיה כוח בידינו לדון דיני נפשות. ובזכרים דווקא, כי להם לעשות המשפט.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/535