ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תקכח· >>


מצוה תקכח - לא להחיות נשמה משבעה עממין

שהזהירנו בלא תעשה שלא נחיה אחד משבעה עממים בכל מקום שנמצאם ונוכל להרגם בלי סכנה לנפשותינו. ושבעה עממים הן: הכנעני, והפרזי, והחוי, והיבוסי, והחתי, והגרגשי, והאמורי. ועליהם נאמר "לא תחיה כל נשמה(דברים כ, טז).

ואף על פי שהאמת כי דוד המלך הרג מהם רבים עד אשר כמעט כילה אותם ואיבד זכרם, עדיין נשארו מהן קצת שטבעו בין האומות, וכל מי שימצא מהם חייב לאבדם בכל מקום שהם.

וכל עניין מצוה זו כתבתי למעלה בארכה, בסדר ואתחנן, במצוות הריגת שבעה עממין (מצוה תכה), וקחנו משם.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/528