ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/שסב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · שסב· >>


מצוה שסב - לשלח את הטמאים חוץ למחנה שכינה

לשלח הטמאים חוץ למחנה שכינה, שנאמר "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש(במדבר ה, ב). וידוע היה להם במדבר עד היכן גבול מחנה שכינה. וכמו כן, לדורות תיקרא מחנה שכינה והיא בכלל מצוה זו – בית המקדש וכל העזרה שהיא לפניה (זבחים קטז:). ואמרו בספרי (במדבר שם) "וישלחו מן המחנה" אזהרה לטמאים שלא יכנסו למקדש. ואמרו בפסחים (דף סח.) "ויצא אל מחוץ למחנה(דברים כג, יא) מצוות עשה. ונכפלה מצוה זו במקום אחר, שנאמר "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה" (שם). ופירושו (פסחים שם) מחוץ למחנה שכינה. וכמו כן נכפלה במקום זה בעצמו שחזר ואמר פעם שנית "אל מחוץ למחנה תשלחום". וכבר כתבתי (מצוה רכח) כי בהכפל האזהרות במצוה, הוראה קצת בחומר המצוות, שהשם חפץ בטובת בריותיו והזהירם וחזר והזהירם עליה, כדרך בני אדם יזהירו זה את זה הרבה פעמים בכל דבר הצריך להם צורך רב, ואם אמנם שמצינו גופי תורה נאמרו ברמז, הכל בטעם נכון.

משרשי המצוה. לפי שעניין הטומאה ידוע לחכמים שיחליש כוח הנפש השכלית ויערבב אותה ויפריד בינה ובין השכל עליוני השלם, ותהי נפרדת עד אשר תטהר, וכמו שכתוב בעניין הטומאה "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם(ויקרא יא, מג). ודרשו זכרונם לברכה (יומא לט.) "ונטמתם בם", כלומר שמעיינות השכל מטמטמים בטומאה. על כן, במקום הקדוש והטהור, אשר רוח אלוקים שם, אין ראוי להיות בו האיש המלוכלך בטומאה. והעניין הזה יש לדמותו על דרך משל לפלטרין של מלך שמרחיקין ממנו כל איש צרוע ונמאס בגופו או אפילו במלבושיו, וכעין מה שכתוב כי "אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק(אסתר ד, ב).

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (פסחים סז.) שהמצורע, שהוא חמור בטומאתו שמטמא באוהל, חמור גם כן בשילוחו והוא משתלח חוץ לשלוש מחנות, דהיינו חוץ לירושלים. וזבים וזבות ונידות ויולדות, שאין טומאתם חמורה כל כך, שילוחם חוץ לשתי מחנות, שהן מחנות כהנים ולוים וזהו חוץ להר הבית. וטמא מת, שאין טומאתו חמורה כל כך, אינו משתלח אלא חוץ למחנה אחת, לפיכך מותר ליכנס בהר הבית. ומה היא החומרא בזבין יותר מטמא מת? שהזב מטמא משכב ומושב אפילו מתחת האבן, מה שאין המת מטמא כן. וטמא מת ובועלי נידות וכל הגויים דרך כלל משלחין אותם מן החיל, אבל טבול יום נכנס לשם. עזרת ישראל ועזרת נשים משלחין ממנה טבול יום, אבל לא מחוסר כפורים. ומעזרת ישראל ולפנים, אפילו מחוסר כפורים אינו נכנס שם. ויתר פרטיה מבוארים בפרק אבות הטומאה, שהוא פרק ראשון מסדר טהרות.

ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בכל זמן, שאפילו בזמן הזה (פ"ו מהל' בית הבחירה ה"טו) שהמקדש שמם בעוונותינו, אסור להיכנס בו טמא. והעובר על זה ונכנס במקום שאינו רשאי בעודו טמא בצדדים שפרשנו, בטל עשה, מלבד שעבר על לאו כמו שנפרש בסדר זה (מצוה שסג) בעזרת השם.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/362