ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרד
שנצטוינו למחות זרעו של עמלק ולאבד זכרו מן העולם, זכר ונקבה, גדול וקטן. ועל זה נאמר (דברים כה יט) תמחה את זכר עמלק", שבכלל זכר הוא הכל. וכבר טעה בניקוד תיבה זו גדול הדור, והוא יואב בן צרויה, והשאיר מהם הנקבות, לפי שרבו לא השגיח יפה עליו כשלמדו מקרא זה ונשתבש יואב וקרא זָכָר במקום זֵכֶר, כמו שבא בבבא בתרא, פרק "לא יחפור" (דף כא.).
משרשי המצוה העניין שכתבנו במצוה הקודמת לה.
דיני המצוה קצרים והם מבוארים בפרק שמיני מסוטה.
וזאת מן המצוות המוטלות על הציבור כולן, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ:) שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם בכל מקום ובכל זמן, אם ימצא אחד מכל זרעם. והעובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש ספק בידו להרגו ולא הרגו, בטל עשה זה.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/604