ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקיט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תקיט· >>
המצוה לא לגור (לחשוש) מהריגת נביא השקר

שלא נמנע מהריגת נביא שקר ולא נגור ממנו[עריכה]

שלא נירא מלהרג נביא השקר ‏[1], ולא נפחד שיהיה לנו בזה שום ענש, ואפילו היה מתנבא בקיום המצות, אחר ששקר בפיו אין לנו ענש במיתתו, אבל היא עלינו מצוה, ועל זה נאמר (דברים יח כב) לא תגור ממנו, ולשון ספרי לא תגור ממנו, לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה.

משרשי המצוה. מה שכתבתי בסמוך במתנבא בשקר.

דיני המצוה. קצרים, והם בסנהדרין ‏[2].

ונוהגת מצוה זו, בזמן הבית, שישראל בישובן, כי אז בידינו לדון דיני נפשות, ואמרו זכרונם לברכה (סנהדרין ב א) שאין דנין נביא השקר אלא בבית דין של שבעים ואחד.

הערות[עריכה]

  1. ^ (עי' רמב"ם סנהדרין יד ג)
  2. ^ (פרק הנחנקין)


קישורים[עריכה]


קיצור דרך: tryg/mcwa/519