ספר הזכרון על רש"י שמות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]

"ואהרן אחיך" וכו' ויכל מהתנבות דשמואל - כלומר כמו שניב וינוב והתנבות הם מענין דיבור, כן כל לשון נבואה ואע"פ שכתובה באל"ף. וכשנתנבא שאול עם חבל הנבואים כתיב שם הגם שאול בנביאים, וכתיב בסמוך ויכל מהתנבות ויבא הבמה, ופירש שם הרב "ויכל מהתנבות" - ויכל מדבר, ונראה שמפרש ז"ל ויכל שמואל מדבר דבריו לשאול ויבא הבמה, והוא אומרו בכאן 'ויכל מהתנבות דשמואל' ולא כתב דשאול. וקשיא מעט לפירושו ז"ל, הפסקת הענין בנבואת שאול.