לדלג לתוכן

ספר הבהיר (מנוקד)/חלק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כה. מה. אָמַר מַר מַאי דִכְתִיב (שְׁמוֹת כ' י"ח) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְכִי נִרְאִים קוֹלוֹת, אֶלָּא וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת אוֹתָן קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים כ"ט ג) קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' גּוֹ' קוֹל ה' בַּכֹּחַ וְאוֹמֵר (יְשַׁעְיָה י' יג) בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי, וְאוֹמֵר (שָׁם מ"ח יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, קוֹל ה' בֶּהָדָר וְאָמַר קְרָא (תְּהִלִּים קי"א ג) הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים (שָׁם כ"ט ה) זֶה קֶשֶׁת שֶׁמְּשַׁבֶּרֶת עֲצֵי בְּרוֹשִׁים וַעֲצֵי אֲרָזִים, קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ (שָׁם ד) זֶה שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּיִם וּבֵין הָאֵשׁ, שֶׁחוֹצֵב כֹּחַ הָאֵשׁ וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִלִּלְחֹךְ הַמַּיִם וְגַם מוֹנְעָן מִלְּכַבּוֹתוֹ, קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר (שָׁם ח) שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם י"ח נ"א) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, יוֹתֵר מִן הַמִּדְבָּר, קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד (שָׁם כ' ט), וּכְתִיב (שה"ש ב' ז) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּשֶׁבַע קוֹלוֹת נִתְּנָה תּוֹרָה, וּבְכֻלָּם נִגְלֶה אֲדוֹן הָעוֹלָם עֲלֵיהֶם וְרָאוּהוּ וְהַיְנוּ דִּכְתִיב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת: כו. מו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שְׁמוּאֵל ב כ"ב) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שְׁמוֹת י"ט כ) וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שָׁם כ' כ"ב) כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, הָא כֵיצַד. אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה הָיְתָה בָּאָרֶץ שֶׁהוּא קוֹל אֶחָד וּשְׁאָר הַקּוֹלוֹת הָיוּ בַּשָּׁמַיִם דִּכְתִיב (דְּבָרִים ד לוֹ) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וּמַאי הִיא הַגְּדוֹלָה, וּמֵאַיִן הָיָה יוֹצֵא הַדִּבּוּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם) וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: כז. מז. וּמַאי וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל (דְּבָרִים ד' יב) הַהוּא כִּדְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (שָׁם ט"ו) כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה, תְּמוּנָה וְלֹא כָּל תְּמוּנָה. מָשָׁל למה"ד לַמֶּלֶךְ שֶׁעוֹמֵד עַל עֲבָדָיו מְעֻטָּף כְּסוּת לְבָנָה לֹא דַּי לְאֵימַת מַלְכוּת שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בְּמַלְבּוּשָׁיו, וְעוֹד רָחוֹק הָיָה הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ, יְכוֹלִים לִרְאוֹת גְּרוֹנוֹ, אָמַרְתָּ לָא, הָא לָמַדְתָּ שֶׁרָאוּ תְּמוּנָה וְלֹא כָּל תְּמוּנָה. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (שָׁם) וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל, וּכְתִיב (שָׁם) קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים: כח. מח. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שְׁמוֹת כ' טו) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דְּבָרִים ד' יב) קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, הָא כֵיצַד, בַּתְּחִלָּה רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת. וּמָה רָאוּ שֶׁבַע קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד. וּלְבַסּוֹף שָׁמְעוּ הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִבֵּין כֻּלָּם. וְהָא אֲנַן עֲשָׂרָה תְּנַן, דְּרַבָּנָן אָמְרוּ כּוּלְּהוּ אֲמִירָן בַּחֲדָא מִלְּתָא, כֵּן כֻּלָּהּ אֲמִירָן בַּחֲדָא מִלְּתָא, וְהָוֵי שְׁבַע אֲמִירָן דְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת, וְעַל תְּלָתָא מִנַּיְהוּ נֶאֱמַר קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל, הָא לָמַדְתָּ דְּכֻלְּהוּ בַּחֲדָא מִלְּתָא אֲמִירָן, וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא יִטְעוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר אֲחֵרִים עֲזָרוּהוּ אוֹ אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים אַךְ קוֹלוֹ לְבַד לֹא יוּכַל לִהְיוֹת חָזָק כָּל כָּךְ, בַּעֲבוּר כֵּן חָזַר וּכְלָלָן: