ספר ברוך ב/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א[עריכה]

נחמו עם ה' זכר לבית ישראל.

ב[עריכה]

נמכרתם לגויים ולא לצמיתות אך בהקציפכם את ה' ניתתם ביד אויביכם.

ג[עריכה]

ניאצתם בוראכם ולשעירים זבחתם ולא לה'.

ד[עריכה]

נשיתם אלוהי עולם אשר גידלכם ואת ירושלים האומנת עכרתם.

ה[עריכה]

כי ראתה את חרון אף ה' הניתך עליכם ותאמר שמעוני יושבי ציון אבל כבד הביא עלי ה'.

ו[עריכה]

ראיתי שבית בני ובנותיי אשר הוליכם בה אלוהי עולם.

ז[עריכה]

בחדווה טיפחתים ובבכי ואבל שילחתים.

ח[עריכה]

אל יעלוז איש לאלמנותי וכי בדודה נשארתי מהמון רב ושוממה בעוון בני אשר סרו מתורת ה'.

ט[עריכה]

ולא הכירו משפטיו ולא הלכו בחוקי צדקת אלוהים ומוסר לא לקחו.

י[עריכה]

בואו יושבי ציון וראו שבית בני ובנותיי אשר הוליכם בה אלוהי עולם.

יא[עריכה]

כי הביא עליהם גוי ממרחק גוי עז פנים ובלשון אחרת ידבר.

יב[עריכה]

גוי לא ישא פני זקן ונערים לא יחוננו והם הוליכו חמודי אלמנה ושיכלוה מבנותיה.

יג[עריכה]

ואני איככה אושיעכם.

יד[עריכה]

אשר הביא עליכם הרעה יושיעכם מכף צורריכם.

‏טו[עריכה]

לכו נא בני לכו ואני שוממה וחרבה.

טז[עריכה]

פשטתי אדרת שלוותי ואתכס שק תחינתי ולאלוהי עולם אזעק כל ימי חיי.

יז[עריכה]

התעוררו בני וזעקו אל ה' ויצילכם מיד עריצים ומכף אויביכם.

יח[עריכה]

ואני אצפה ליום ישעכם ליום גילי בעזרת קדוש ישראל כי יחיש להושיעכם תשועת עולמים.

יט[עריכה]

בדמע ואבל שילחתיכם וה' ישיבכם לי בששון ובשמחת עולם.

כ[עריכה]

וכאשר ראו יושבי ציון את שבייתכם עוד מעט וראו את ישועתכם באור פני ה' והדרת תפארתו.

כא[עריכה]

שאו בני זעף ה' אשר נטל עליכם כי רדפוך אויביך עוד מעט וראית במפלתם ועל במותימו תדרוך.

כב[עריכה]

ענוגי התנודדו על אורחות עקלקלות נפוצו כעדר מפני שודד.

כג[עריכה]

התעוררו בני וזעקו אל ה' והיה לכם לזיכרון לפניו אחרי הביאו עליכם כל זאת.

כד[עריכה]

וכאשר סר לבבכם מאחריו כן תשובו עשרת מונים לבקש את פניו.

כה[עריכה]

וכרעה אשר הביא עליכם כן ישוב לשמחכם בגיל ישועתו סלה.

כו[עריכה]

הנחמי ירושלים ואשר קרא בשמך הוא ינחמך.

כז[עריכה]

יחתו כל מעניך ואשר ששו על מפלתך.

כח[עריכה]

תֵחת כל עיר אשר העבידה את בניך וכל אסירי ילדיך חרוב יחרבו.

כט[עריכה]

כאשר שמחה כל עיר על הריסותך ועלזה לשברך כן תעכר על שממתה.

ל[עריכה]

עדיה אוריד מעליה ומשוש המונה ושמחתה תיהפך לאבל.

לא[עריכה]

אש אלוהים תרד עליה ימים רבים ושעירים יגורו בה עד עולם.