לדלג לתוכן

ספר ברוך ב/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ויקם ה' את דברו אשר דיבר עלינו ועל שופטינו ועל מלכינו ושרינו ועל כל בית ישראל ויהודה.

ויבא עלינו רעה גדולה להיעשות בירושלים כאשר לא נעשתה תחת כל השמים ככתוב בתורת משה.

אשר איש בשר בנו ובשר בתו יאכלו.

ויתנם ביד כל הממלכות אשר סביבותיהם ולשמה ולחרפה בכל הגויים אשר הפיצם בם מסביב.

והיינו רק למטה ולא למעלה כי חטאנו לה' ולא הקשבנו לקולו.

לה' אלוהינו הצדקה ולנו ולאבותינו בושת הפנים כיום הזה.

כי העיד בנו ה' אלוהינו כי תבאנו כל הרעות האלה.

ואנחנו לא חילינו את פני ה' לשוב ממחשבות לבנו הרע.

וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' בכל מעשיו אשר שם לפנינו.

כי בקולו לא שמענו ללכת במצוותיו אשר נתן לנו.

ועתה ה' אלוהי ישראל אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה באותות ובמופתים בכוח גדול ובזרוע נטויה ותעש לך שם כיום הזה.

חטאנו העווינו והרשענו ומרדנו בפיקודיך הישרים.

הסר נא חמתך מעלינו כי נשארנו מעט מהרבה ודלונו מאוד בין הגויים אשר פיזרתנו בם.

שמע ה' תפילתנו ותחנונינו והושיענו למען שמך ותננו לחן בעיני שובינו.

‏טו

[עריכה]

למען ידעו כל הארץ כי אתה ה' אלוהינו וכי שמך נקרא על ישראל ועל זרעו.

השקיפה ה' ממעון קודשך עלינו והט נא אוזנך ושמע.

פקח עיניך וראה כי לא מתים יורדי דומה אשר נאסף רוחם יהללוך ויתנו צדקותיך.

כי אם נפש מרה וקדורנית על צרתה עיניים כלות ונפש רעבה המה יספרו כבודך וצדקתך ה'.

כי לא על צדקותנו וצדקת אבותינו ומלכינו בטחנו ומפילים תחנונינו לפניך.

כי שפכת כל אפך וחמתך עלינו כאשר דיברת על ידי עבדיך הנביאים לאמור.

כה אמר ה' הביאו את צוואריכם בעול מלך בבל ושבו בארץ אשר נתתי לאבותיכם.

ואם לא תשמעו בקול ה' לעבוד למלך בבל כלה אני עושה בערי יהודה ובחוצות ירושלים.

והשבתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה כל הארץ מאין יושב.

ויען לא שמענו לקולך להיכנע מפני מלך בבל הקימות את דבריך ביד עבדיך הנביאים להוציא את עצמות מלכינו ואת עצמות אבותינו ממקומם.

ועתה הנם מושלכים יומם לחורב ולקרח בלילה כי מתו בתחלואים רעים ברעב ובחרב ובשביה.

ואת ביתך אשר נקרא שמך עליו החרבת כיום הזה בחטאות בית ישראל ויהודה.

ובכל זאת עשית עמנו ה' אלוהינו כרוב רחמיך וכגודל חסדך.

כאשר אמרת על ידי משה עבדך ביום אשר ציווית אותו לכתוב תורתך לפני בני ישראל לאמור.

אם לא ישמעו לי ונשאר הגוי הגדול הזה מתי מספר בין העמים אשר אפיצם שמה.

כי ידעתי כי לא ישמעו לי כי עם קשה עורף הוא ושבו בלבם בארץ שבים.

וידעו כי אני ה' אלוהיהם.

ונתתי להם לב לדעת ואוזניים לשמוע וישבחוני בארץ שבים ויזכרו בשמי.

ושבו מקשה ערפם וממעלליהם הרעים כי יזכרו קורות אבותם אשר חטאו לי.

והשיבותים אל הארץ אשר נשבעתי לאבותם לאברהם ליצחק וליעקב וימשלו בה והרביתים ולא ימעטו.

והקימותי להם ברית עולם להיות להם לאלוהים והם יהיו לי לעם ולא אתוש עוד את עמי ישראל מן הארץ אשר נתתי להם.