ספרי על דברים/ראה/פיסקא צא

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא צא - פיסקא הבאה

וכל ישראל ישמעו ויראון. (סנהדרין מג) משמרים אותו עד הרגל וממיתים אותו ברגל, שנאמר: (וכל העם ישמעו וייראו) [וכל ישראל ישמעו ויראון], דברי ר' עקיבא.

ר' יהודה אומר: אין מענים (בבית דין, אלא זה בלבד.) [את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד. וכותבין ושולחין, "איש פלוני נתחייב מיתה בב"ד"].

ומניין לאומר "אעבוד" "אלך ואעבוד" "נלך ונעבוד", "אלך ואזבח" "נלך ונזבח", (או) "אלך ואקטיר" "נלך ונקטיר", "אלך ואנסך" "נלך וננסך", "אשתחוה" "אלך ואשתחוה" "נלך ונשתחוה" - ת"ל (לא תוסיפו) [ולא יוסיפו] לעשות כדבר הרע (הזה בקרבך), לא כדבר ולא כרע (הזה).

(סנהדרין פז) יכול אף המגפף והמנשק והמרחיץ והמרבץ והסך והמלביש והמנעיל והמעטיף? ת"ל הזה, הזה בסקילה ואין כל אלו בסקילה.