ספרי על דברים/ואתחנן/פיסקא כט

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא כט - פיסקא הבאה

ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי - רבי אליעזר אומר: נתמלא עליו חימה. ר' יהושע אומר: כאשה, שאינה יכולה לשוח מפני עוברה:

למענכם - בשבילכם נעשה לי כך: ולא שמע לי - לא קיבל תפלתי: ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה - משל לאדם נודר, לאין הולך לו? אצל רבו שיתיר לו נדרו. מה עליך? לשמוע דברי רבך.

ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - אמר לו: דוגמא אתה עושה לדיינים, שיאמרו: מה משה, חכם גדול, לא נשא לו פנים, על ידי שאמר שמעו נא המורים נגזר גזירה שלא יכנס לארץ - המענין את הדין והמעוותין את הדין עאכ"ו! ומה משה, שנ' לו רב לך אל תוסף - לא נמנע מלבקש רחמים מלפני המקום - שאר בני אדם עאכ"ו! ומה חזקיה, שנאמר מלכים ב כ צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה - לא נמנע מלבקש רחמים מלפני המקום, שהיה דורש, אפילו חרב חדה על צוארו של אדם לא ימנע עצמו מן הרחמים, שנא' מלכים ב כ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל - שאר בני אדם עאכ"ו!

ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - א"ל: משה, הרבה לך בידי לעולם הבא! כאדם שאומר לחבירו הרבה לך בידי, אל תביישני.

ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - כאדם שאומר לחבירו עובר פלוני על דרך פלוני:

אל תוסף - מכאן א"ר אלעזר בן יעקב: יפה שעה אחת בתפלה יותר ממעשים טובים, שבשביל כל מעשיו של משה לא נאמר לו עלה, וכאן נאמר לו עלה. מכאן אמרו: העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים, שנא' מלכים א ח והתפללו אליך דרך ארצם; העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים, שנא' והתפללו דרך ארצם; העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם, שנאמר והתפללו אל העיר הזאת; העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש, שנא' ויתפללו אל הבית הזה; העומדים בבית המקדש מכוונים לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים, שנא' ויתפלל את המקום הזה.

נמצאו עומדים בצפון - פניהם לדרום, בדרום - פניהם לצפון, במזרח - פניהם במערב, במערב - פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללים אל מקום אחד:

וראה בעיניך - משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לבית לינה שלו. נכנס לפתח פלטורין שלו - משכו ומדבר עמו. נכנס לטרקלין שלו - משכו ומדבר עמו. כיון שבא ליכנס לקיטון - אומר לו: מכאן ואילך את אסור. כך משה אמר לפני המקום: רבש"ע, כל עצמי איני משוך מארץ ישראל אלא מלא הירדן הזה, מלא חבל של נ' אמה! א"ל וראה בעיניך כי לא תעבור:

וצו את יהושע - אין צווי אלא זירוז, שנא' דברים לא ויקרא משה להושע בן נון ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ. חזק בתורה ואמץ במעשים טובים:

כי הוא יעבור לפני העם הזה - אם אתה עובר לפניהם עוברים, ואם לאו אין עוברים:

והוא ינחיל אותם - אם מנחילם נוחלין, ואם לאו אין נוחלין. וכן אתה מוצא, כשהלכו לעשות מלחמה בעי, נפלו מהם כשלשים וששה איש צדיקים, שנאמר יהושע ז ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה וגו', ויקרא יהושע שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב, ויאמר יהושע אהה ה' אלהים, למה העברת העביר, בי אדני מה אומר אחרי אשר הפך... ויאמר ה' אל יהושע קום לך, למה זה אתה נופל על פניך - לא כך אמרתי למשה רבך מתחילה, אם עובר לפניהם עוברים, ואם לאו אין עוברים? אם מנחילם נוחלים, ואם לאו אין נוחלים? ואתה שלחתם והלכת אחריהם!