ספרי על דברים/דברים/פיסקא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא יג - פיסקא הבאה

הבו לכם - אין הבו אלא עצה, שנאמר שופטים כ הבו לכם דבר עצה, שמות א הבה נתחכמה לו:

אנשים. וכי עלתה על דעתינו נשים? ומה ת"ל אנשים - וותיקים כסופים:

חכמים ונבונים - זה ששאל אריוס את ר' יוסי: אמר לו איזהו חכם? אמר לו המקיים תלמודו. אתה אומר תלמוד, או אינו אלא נבון? א"ל: הרי כבר נאמר נבונים. מה בין נבונים לחכמים? חכמים דומים לשולחני עשיר, שמביאים לראות רואה, כשאין מביאים יושב ותוהה. נבון דומה לשולחני תגר, כשאין מביאים לו לראות - מביא משלו ורואה:

וידועים לשבטיכם - שיהיו ידועים לכם. הרי שמתעטף בטליתו ובא וישב לפני, איני יודע מאיזה מקום הוא ומאיזה שבט הוא, אבל אתם מכירים אותו שאתה גדלתם אותו. לכך נאמר וידועים לשבטיכם, שיהיו ידועים לכם. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ישיבה וישיבה יושבת עד שיהיו הבריות מרננות אחריו, ואומרים מה ראה איש פלוני לישב, ומה ראה איש פלוני שלא לישב, לכך נא' וידועים לשבטיכם שיהיו ידועים לכם:

ואשימם בראשיכם- יכול אם מניתם אתם אותם הם ממונים, ואם לאו אינן ממונים? ת"ל ואשימם בראשיכם; אם אני ממנה אותם - הרי הם ממונים, אם לאו אינם ממונים. יכול אם גדלתם אותם הרי הם גדולים, ואם לאו אינן גדולים? ת"ל בראשיכם.

ד"א ואשימם בראשיכם - אם שמרתם את דבריכם הרי ראשיכם שמורים, ואם לא שמרתם את עצמיכם אין ראשיכם שמורים. מלמד שאשמותיהם של ישראל תלויים בראשי דייניהם. וכן הוא אומר יחזקאל ג בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני: