ספרי על דברים/דברים/פיסקא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא ב - פיסקא הבאה

אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע - וכי מהלך י"א יום לקברות התאוה, ומקברות התאוה לחצרות? והרי אינו אלא מהלך שלשה ימים, שנאמר במדבר י ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים! רבי יהודה אומר: וכי לשלשה ימים הלכו ישראל מהלך י"א מסעות? והלא אינו מהלך אלא מ' יום, כענין שנאמר באליהו מלכים א יט ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא מ' יום ומ' לילה! אחר שאמר אי אפשר, חזור לך לענין הראשון.

ד"א י"א יום מחורב - אלו זכו ישראל, לי"א יום היו נכנסים לארץ; אלא מתוך שקלקלו מעשיהם - גילגל המקום עליהם מ' שנה, שנאמר במדבר יד במספר הימים אשר תרתם את הארץ מ' יום יום לשנה יום לשנה. ר' יהודה אומר: אלו זכו ישראל - לג' ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר במדבר י וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך ג' ימים לתור להם מנוחה, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל, שנא' דברים יב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נותן לך. ר' בנאה אומר: אלו זכו ישראל - ליום אחד היו נכנסים לארץ, שנאמר שמות יג היום אתם יוצאים בחודש האביב... והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני - מיד. אבא יוסי בן חנין אומר משום אבא כהן ברדלא: אלו זכו ישראל - כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ, שנאמר דברים א עלה רש כאשר דבר אלהי אבותיך לך:

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה אל כל ישראל - מלמד שהשנה י"ב חודש. והרי כבר נאמר אסתר ג בשלשה עשר יום לחודש אדר! וכן הוא אומר מלכים א ד ולשלמה י"ב נציבים על כל ישראל, ואומר ונציב אחד אשר בארץ! ואיזה? - זה חודש העבור. ר' בנאה אומר: וכי עד שלא עמד שלמה לא היינו יודעים שהשנה י"ב חודש? והלא כבר נאמר דברים לא ויאמר אליהם בן מאה וכ' שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום, ומה ת"ל היום? - היום מלאו ימי שנותי מעת לעת. ר' אומר: היום מלאו, שבאותו היום שלמו לו מעת לעת. ואומר יהושע ד והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון, ויחנו בקצה הגלגל. הוצא ומנה שלשים ושלשה למפרע, ואתה מוצא שהשנה י"ב חודש!

ד"א ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש - מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למיתה. ממי למד? מיעקב, שלא הוכיח לבניו אלא סמוך למיתה, שנא' בראשית מט ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. אמר לו ראובן בכורי אתה, אמר לו: בני, אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך, ותדבק בעשו אחי. ומפני ד' דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה: כדי שלא יהו מוכיחו וחוזר ומוכיחו, כדי שלא יהיו חבירו רואהו ומתבייש הימנו, ושלא יהא בלבך עליו, שהתוכחה מביאו לידי שלום.

וכן אתה מוצא באברהם, שנאמר בראשית כא והוכיח אברהם את אבימלך על אודות... ומהו אומר שם? ויכרתו ברית שניהם. וכן הוא אומר ביצחק בראשית כו ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי, ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם? ואומר: וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.

וכן אתה מוצא ביהושע, שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, שנא' יהושע כד אם רע בעיניכם לעבוד ה' בחרו לכם היום את מי תעבדו, אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם ואם את אלהי הנכר אשר יושבים בארצם, ויענו כל העם אל יהושע לא כי ה' נעבוד. וכן אתה מוצא בשמואל, שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, שנאמר שמואל א יב הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, ויאמרו לא... ויאמר אליהם עד ה' בכם היום ויאמר עד.

וכן אתה מוצא בדוד, שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, שנאמר מלכים א ב ויקרבו ימי דוד למות:

דבר משה אל כל ישראל. וכי לא נתנבא משה אלא עשר דברות? מנין לכל הדברות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות והכללות והפרטות והגופים והדקדוקים? ת"ל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם: