לדלג לתוכן

ספרי על במדבר כה ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על במדברפרק כ"ה • פסוק ח' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר כ"ה, ח':

וַ֠יָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


כיון שנכנס עשה לו המקום נסים ששה: נס ראשון - שדרכן לפרוש זה מזה ודבקן המלאך זה בזה. נס שני - שסתם פיהם המלאך ולא היו יכולים לדבר. נס שלישי - שכיון הרומח לתוך זכרות שלו ולתוך נקבות שלה, והיו הכל רואים את זכרות שלו בקיבה שלה, בשביל החקרנים שלא יהו אומרים: לא היתה שם טומאה, אף הוא נכנס לעשות צרכיו. נס רביעי - שלא נשמטו מן הרומח אלא עמדו במקומם. נס חמישי - שהגביה המלאך פתח משקוף כדי שיראו על כתיפו. נס ששי - שהיה המלאך מחבל לפניו ויוצא.

כיון שיצא וראה פינחס את המלאך שהיה מחבל יותר מדאי - השליכן לארץ, ועמד ופלל שנאמר תהלים קו "ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ותחשב לו לצדקה". ועוד ששה נסים אחרים נעשו לו: נס שביעי - שנארך חנית של רומח עד שנכנס בשני גולמים ויצא למעלה. נס שמיני - שנתחזק זרועו של פינחס. תשיעי - שלא נשבר הרומח. עשירי - שלא ירד מדמם על פינחס שלא יטמא. אחד עשר - שדרך עליון להמית התחתון על הרומח, ונעשה נס ונהפך זמרי על כזבי בשעת מעשה, וחייבום מיתה.