ספרי על במדבר ו יא
<< | ספרי על במדבר • פרק ו' • פסוק י"א | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁ אֶת־רֹאשׁ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
קיח. וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (תענית י”א וש”נ) וכי על איזו נפש חטא בה שצריך כפרה, על שציער עצמו מן היין. והלא דברים קל וחומר ומה אם המצער נפשו מן היין צריך כפרה, קל וחומר למצער נפשו (על כל) דבר. ר' ישמעאל אומר בנזיר טמא הכתוב מדבר שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש שמטמא למתים.
קיט. וקדש את ראשו ביום ההוא והזיר לה' את ימי נזרו , נמצינו למדין שמתחיל למנות מיום שגילח [דברי ר"י בר"י. רבי אומר מיום הבאת קרבנותיו. וחכ"א] והזיר לה' את ימי נזרו [והביא כבש בן שנתו לאשם]. כל אשמות שבתורה מעכבים הכפרה חוץ מזה. ר' ישמעאל [בן ברוקא] אומר אף זה מעכב שנאמר והזיר לה' אימתי והזיר בזמן שהביא כבש בן שנתו לאשם.
ראו גם: התורה והמצוה על במדבר ו יא - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על במדבר · ו · יא · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-bm-06-11