ספרות ומהפכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראש-פנה מניח המחבר הנחה זו כי כל מהפכה, לאמר כל משבר בהיסטוריה גורר אחריו תמורה יסודית באָמנוּת, שאיננה צונחת על פני זעזועי התקופה, אלא סופגת אותם לקרבה במלואם. המהפכה הרוּסית הפכה , איפוא, על פיה את הספרות הרוסית שלפני המהפכה, את הספרוּת הבוּרגנית – בבואת המעמד השליט. אבל אין להסיק מכאן כי עתה על המעמד הפרולטרי המנצח ליצור ספרוּת פרולטרית שלו. ספרוּת או – באופן רחב יותר – אָמנוּת פרולטרית אינה אפשרית בכלל, משום שהמשטר הפרולטרי אינו אלא מעבר, אולם הוא מניח אָשיוֹת לאָמנוּת כל-אנושית, סוציאלית.
מה יהיה ביטוּיה של הספרוּת הבאה? הוא יהיה ריאלי, אם להגדיר את הריאליזם בתור "אישוּר אמנוּתי של החיים כמו שהם, ענין ער בהם. בקביעוּתם המוּחשית ובחליפותיהם, שאיפה לתארם אם בלימוד זכות עליהם ואם בהרשעתם, אם בצילוּמם ואם בהלבשת סמלים, – אבל את החיים האלה בשלושת הממדים שלנוּ כחומר ליצירה מספיק ונושא את עצמו".
יפול החיץ שבין האָמנוּת והטבע, לא במובן זה שהאָמנוּת תתקרב אל הטבע, אלא שהטבע יהפך להיות אמנוּתי, לאמר "האדם יתקן אותו לפי טעמו ולפי סדרי חייו, ואז תתבטל ההקבלה הנושנה בין השירה הטהורה ובין המכונה."
בזה נגמר החלק הראשון של הספר. בחלק השני כלולים מאמרים הנוגעים רק באופן בלתי שירי בנושא – ספרות ומהפכה – והם פחות מענינים מכמה בחינות.


מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).