ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע זבים/פרק ב

פרק ב

[א] "... אשר ישכב עליו הזב"-- יכול אפילו שכב על עדיינה ועל הדלת? ת"ל משכב-- ולא עדיינה ולא הדלת.

[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? ת"ל "המשכב"-- המיוחד.

[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? ת"ל "וכל המשכב" ריבה או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה... ת"ל "אשר ישכב עליו"-- המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו "עמוד ונעשה מלאכתנו!" [ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים?... ת"ל "וכל המשכב" ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני את אלו שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם ומוציא אני את אלו שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.

"... אשר ישב עליו הזב יטמא"-- יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? ת"ל כלי-- ולא אבן ולא קורה. אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים?... ת"ל "הכלי"-- המיוחד.

[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים. מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה שאינו יכול להרחיץ בת רגלו אחת? ת"ל "וכל הכלי" ריבה. יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? ת"ל "אשר ישב עליו"-- המיוחד לישיבה, לא שאומר לו "עמוד ונעשה מלאכתנו!" [ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת?... ת"ל "וכל הכלי" ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב ומיעט. מרבה אני את אלו שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם ומוציא אני את אלו שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם.

[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? עומד, ונתלה, ונשען מנין? "יטמא" ריבה

[ח] "הזב"-- ולא בעל קרי. והלא דין הוא! הזב טומאתו ממקור ובעל קרי טומאתו ממקור. מה הזב מטמא משכב ומושב אף בעל קרי יטמא משכב ומושב... ת"ל "הזב"-- ולא בעל קרי.

[ט] "הזב"-- ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא! ומה אם הזב שאינו מטמא בביאה מטמא משכב ומושב, אבן המנוגעת שהיא מטמאה בביאה אינו דין שיטמא משכב ומושב?! ת"ל "הזב"-- ולא אבן המנוגעת.

[י] "הזב"-- ולא טמא מת. והלא דין הוא! ומה אם הזב שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי מטמא משכב ומושב, טמא מת שטעון הזיה בשלישי ושביעי אינו דין שיטמא משכב ומושב?! ת"ל "הזב"-- ולא טמא מת.

[יא] "הזב"-- ולא המת. והלא דין הוא! ומה אם הזב שאינו מטמא טומאת ז' מטמא משכב ומושב, מת שהוא מטמא טומאת ז' אינו דין שיטמא משכב ומושב?! ת"ל "הזב"-- ולא המת.

[יב] ר"ש אומר "אשר ישכב עליו" ו"אשר ישב עליו"-- את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב, ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. [יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר-- מדברי סופרים.

"אשר ישכב עליו" ו"אשר ישב עליו"-- עד שינשא רובו עליו.