ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק יט

[א] "ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עֲשִׂירִת הָאֵפָה" -- ר' יהודה אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד הוא מביא [עשירית האיפה], ואין ממתינים לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה.

[ב] ר' אליעזר אומר חביבה מצוה בשעתה שמיד בערכין הוא מביא סלע, ואין ממתינים לו עד שיעשיר ויביא חמשים סלעים.

[ג] ר' שמעון אומר חביבה מצוה בשעתה שהקטר חלבים כשרים כל הלילה ודוחין את השבת בשעתן, ואין ממתינים להם שיקרבו עד מוצאי שבת.


[ד] "והביא את...אשר חטא עֲשִׂירִת הָאֵפָה"-- אין לי אלא קרבן חובתו עשירית האיפה; מנין לקרבן נדבתו עשירית האיפה?    תלמוד לומר "קָרְבָּנוֹ..עֲשִׂירִת הָאֵפָה".


[ה] "עֲשִׂירִת הָאֵפָה" -- אחד מעשרה לשלשה סאין שהן שבעה רביעים (ס"א רבעים) ועוד.

"סֹלֶת"-- מה סלת האמורה להלן (שמות כט, ב) מן החטים, אף כאן מן החטים.

"לחטאת"-- שיהיה הפרש מעות לשם חטאת.


"לא ישים עליה שמן"-- נותן הוא על שירים.


"לא ישים עליה שמן"-- ואם נתן, פסול.   "ולא יתן עָלֶיהָ לְבֹנָה"-- יכול אם נתן פסול?  תלמוד לומר "כי חטאת".

  • או "כי חטאת" יכול אפילו נתן עליה שמן תהיה כשרה!?...
  • תלמוד לומר "הִיא"!
  • ומה ראית להכשיר בלבונה ולפסול בשמן?
  • אחר שריבה הכתוב מיעט! מפני מה אני מכשיר בלבונה? שהוא יכול ללוקטה. ופוסל בשמן - שאין יכול ללוקטה.

[ו] או אינו מדבר אלא בשני כהנים?...    תלמוד לומר " עָלֶיהָ"-- עליה בגופה של מנחה הוא מדבר. אינו מדבר בשני כהנים.

[ז] או אינו אומר אלא שלא יתן כלי על גבי כלי?...    תלמוד לומר " עָלֶיהָ"-- עליה בגופה של מנחה הוא מדבר. לא שיתן כלי על גבי כלי.


[ח] "כִּי חַטָּאת הִיא"-- אמר ר' יהודה הא מנחת כהן גדול אינה חטאת וטעונה לבונה.

[ט] "וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצוֹ אֶת אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יהוה"-- שיהיה מקטיר לאישים ומתכוין לשם.

"חַטָּאת הִוא"-- שיהיו כל מעשיה לשם חטאת.    "הִוא"-- פרט לכשנקמצה שלא לשמה.

[י] "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה" מה תלמוד לומר?  שיכול, החמורים שבהם יהיו בכשבה ושעירה, הקלים יהיו בעוף, הקלים שבקלים יהיו בעשירית האיפה...    תלמוד לומר "מאחת מאלה"-- להשוות את הקלים לחמורים - לכשבה ושעירה, ואת החמורים לקלים - לעשירית האיפה.


[יא] "וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה"-- שתהא עבודת מנחת חוטא של כהן כשירה בו.

  • או אינו אומר אלא להתיר עשירית האיפה של כהן?...  מה אני מקיים "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל"? - מנחת נדבתו, אבל עשירית האיפה שלו תאכל?...
  • תלמוד לומר "לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה" -- הרי היא לכהן כמנחת נדבתו. מה מנחת נדבתו אינה נאכלת, אף עשירית האיפה אינה נאכלת.

ר' שמעון אומר "וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה" -- הרי עשירית האיפה של כהן כעשירית האיפה של ישראל. מה עשירית האיפה של ישראל נקמצת, אף עשירית האיפה של כהן נקמצת. הקומץ קרב לעצמו והשירים קרבים בעצמם.