ספרא על ויקרא יט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרק ו (עריכה)

[א] מנין לאוכל מן הבהמה עד שלא תצא נפשה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם".

דבר אחר: "לא תאכלו על הדם"-- לא תאכל מן הבשר והדם קיים במזרק.

ר' דוסא אומר מנין שאין מברין על הרוגי בית דין? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם".

ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כלום אותו היום? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם".

ר' יוסי בר' חנינא אומר אזהרה לבן סורר ומורה מנין? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם".

[ב] "לא תנחשו"-- כגון אלו שהם מנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים.

"ולא תעוננו"-- אלו אוחזי עינים. ר' שמעון אומר זה המעביר על העינים. ר' עקיבא אומר אלו נותני עתים כגון אלו שהם אומרים "למודות ערב שביעיות להיות חטים יפות" "עקורות קטניות להיות (ס"א מהיות) רעות"

<< · ספרא על ויקרא · יט · כו · >>