ספרא על ויקרא יד מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרק ה (עריכה)

[א] "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית"-- מלמד שאין הבית מטמא בנגעים עד שיהיו בו אבנים ועצים ועפר.

[ב] וכמה אבנים יהיו בתוכו? ר' ישמעאל אומר ארבעה. ר' עקיבא אומר שמונה. שר' ישמעאל אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים או על אבן אחד. ר' עקיבא אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים ולא על אבן אחד. ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בזויות, אורכו כשתי גריסין ורחבו כגריס.

[ג] "אבניו"-- שלו ועפר שלו. מלמד שהוא גורר ומוציא. "אבניו"-- ולא אבני העליה, "עציו"-- ולא עצי העליה, "עפר"-- ולא עפר העלייה. מכאן אמרו נראה נגע בבית-- נותן את הקורות לעליה, נראה בעליה-- נותן את הקורות לבית.

"את אבניו"--אבנים שנבנו עמו ולא אבנים שהכניס לו משנבנה. "עציו"-- ולא עצים שהכניס לו משנבנה. "עפר הבית"-- ולא עפר המתכיות שלו.    אם נאמר בחליצה למה נאמר בנתיצה? לפי שיש בחליצה מה שאין בנתיצה ובנתיצה מה שאין בחליצה. בחליצה-- האבן שבזוית בזמן שהוא חולץ, חולץ את כולה ובזמן שהוא נותץ נותץ את שלו ומניח של חבירו. ובנתיצה-- נותץ את האבנים שיש בהם נגע ושאין בהם נגע ובחליצה אינו חולץ אלא האבנים שיש בהם נגע. הא לפי שיש בחליצה מה שאין בנתיצה ובנתיצה מה שאין בחליצה צריך לומר בחליצה וצריך לומר בנתיצה.

<< · ספרא על ויקרא · יד · מה · >>