ספורנו/שמות/לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · שמות · לג· >>

ב[עריכה]

"ושלחתי לפניך מלאך" שר צבא ה' שנראה ליהושע:


ג[עריכה]

"אל ארץ זבת חלב ודבש" עלה מזה שהוא מקום חורב, וצריכים אתם להתפרנס בו על ידי נס שאינכם ראוים לו, ולך אל ארץ זבת חלב ודבש שיוכלו להתפרנס שם שלא על ידי נס: " כי לא אעלה בקרבך" לפיכך אני אומר עלה מזה אתה והעם, ולא. תמתינו לחנות ולנסוע על פי ה', כי לא אעלה בקרבך: " פן אכלך בדרך" כי בהיותי שוכן בתוככם יהיה עונש עונותיכם יותר גדול:


ה[עריכה]

"רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך" אתם מתאבלים על מה שאמרתי כי לא אעלה בקרבך והוא אמנם טוב לכם, שאם אעלה בקרבך אכלה אותך בהיותך עם קשה עורף בלתי פונה לשמוע קול מורים, עם היותך מוכן לשלמות בהכנה רוחנית קנויה במעמד הר סיני: " ועתה הורד עדיך מעליך" אותה ההכנה הרוחנית הנתונה לך באותו המעמד הנכבד הורידה מעליך, כי האל יתברך אחר שנתן המתנה לא יקחנה מן המקבל בלתי רצון המקבל, כאמרם זל (פרק סדר תעניות אלו) דגמירי דמיהב יהבי משקל לא שקלי: " ואדעה מה אעשה" לך. שלא תהיה ראוי אז לעונש כל כך גדול:


ז[עריכה]

"וקרא לו אהל מועד" להודיע ששם יועד אליו ה' יתברך ולא במחנה ישראל:


יא[עריכה]

"פנים אל פנים" ולא נופל וגלוי עינים אבל בעודו משתמש בחושיו: " כאשר ידבר איש אל רעהו" ולא בחידות: " לא ימיש מתוך האהל" למנוע שלא יכנס שם אדם מישראל, מפני שהיו כלם נזופים אז, והמקום היה מוכן לשריית שכינה, כענין אל תקרב הלום שנאמר למשה, בהיותו אז בלתי מוכן במספיק למקום:


יב[עריכה]

"ראה" השגח ואל תסתיר פניך ממנו בזאת: " אתה אומר אלי העל את העם הזה" כשאמרת לי לך עלה מזה אתה והעם: " ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי" שכשאמרתי ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי, זה יובן בעת היותנו נכנסים לארץ, אבל בדרך אין עמנו לא שכינתך ולא שום מלאך: " ואתה אמרת ידעתיך בשם" ומזה יתחייב שכשהטלת עלי לנחותם הדרך לא היה זה על צד עזיבה, כענין ואומר לא ארעה אתכם, המתה תמות והנכחדת תכחד, אבל חפצת שאהיה אני המלאך ההולך לפני מחנה ישראל:


יג[עריכה]

"ועתה" ומאחר שהסכמת שאהיה אני המלאך: " הודיעני נא את דרכיך" הודיעני שני דרכיך הנפלאים. הא', הוא איך בידיעתך בלבד אתה נותן מציאות הנמצאים, כמבואר במופת. והב', איך בידיעתך הבלתי כוזבת בעתידות ישאר בהם טבע האפשר והבחירה: " ואדעך" כי אמנם בידיעת הפעולות תהיה ידיעה מה מהצורה אשר ימשכו ממנה אותן הפעולות: " למען אמצא חן בעיניך" כי בזה אמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים, כאמרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי: " וראה כי עמך הגוי הזה" כי בתוכם נודע שמך ולא בין האומות, כאמרו נודע ביהודה אלהים וכו' ואם כן אין ראוי שתמנע ממני מה ששאלתי מפני חטאתם, כאמרם זל (סוכה פרק הישן) שלשים מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו אלא שאין הדור ראוי לכך:


יד[עריכה]

"פני ילכו" בנסעכם ללכת אל ארץ ישראל ילכו פני לפניכם, לא בתוככם: " והניחותי לך" אניח לך מכל אויביך מסביב באופן שתביאם לארץ בטח:


טו[עריכה]

"אם אין פניך הולכים" עתה בעודנו חונים, אם אין פניך שסלקת הולכים אלינו לשכון בתוכנו: " אל תעלנו מזה" כי טוב לנו שבת במדבר מהכנס לארץ בזולת שכינתך, כי באופן זה נגלה ממנה מהר בלי ספק:


טז[עריכה]

"ובמה יודע אפא" אף על פי שנהיה נכנסים לארץ, שיגרש המלאך את האומות, במה יודע שיהיה זה דבר אלהי, הלא כן מנהג כל המלחמות התגבר אומה על אומה לפעמים ותגרש אותה: " ה" לוא בלכתך עמנו ונפלינו. כענין נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך, שמעו עמים ירגזון, כי בראות האומות שאתה עמנו נהיה בעיניהם נפלאים ונבדלים במעלה מכל שאר העמים, ולא יתאמצו להתקומם נגדנו, כמו שהעידה רחב באמרה כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וכו', ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת:


יח[עריכה]

"את כבודך" איך ישפע מציאות כל נמצא ממציאותך עם רוחק היחס ביניהם, כאמרו מלא כל הארץ כבודו:


יט[עריכה]

"אני אעביר כל טובי על פניך" לא ימנע זה מצד היותי בלתי חונן, כי אמנם אעביר כל טובי על פניך: " וקראתי בשם ה' לפניך" הנה קורא בשם ה' הוא המודיע ומלמד מציאות האל יתברך ודרכי טובו. אמר אם כן אני אעביר כל טובי על פניך, באופן שאם היו עיני הבנתך מספיקים לזה היית משיג כל רצונך, ועם זה אלמדך להועיל קצת דרכי טובי, שבידיעתם תקנה איזו ידיעה מעצמותי, כאמרו ויתיצב עמו שם, ויקרא בשם ה': " וחנותי את אשר אחון" אתן לך אותו החן, שדרכי לתת לכל מוצא חן בעיני, שהוא בשפע רב בלתי שום כילות ובלתי צרות עין: " ורחמתי את אשר ארחם" ארחם עליך שלא תמות לנגה ברק כבודי, כמו שדרכי לרחם על כל הגון וראוי לכך, כאמרו ושכותי כפי עליך עד עברי:


כ[עריכה]

"ויאמר לא תוכל לראות" לא יהיה זה נמנע ממך מפני חסרון השפעתי, אבל מפני חסרון קבלתך, שלא תוכל לקבל את שפע האור:


כא[עריכה]

"הנה מקום אתי" מקום מוכן למראות אלהים, כאמרם זל (מגלה פרק הקורא) על מערה שעמדו בה משה ואליהו שהיא מי' דברים שנבראו בין השמשות:


כג[עריכה]

"וראית את אחורי" תראה איך תהיה פעולת כל מה שלמטה ממני: " ופני לא יראו" אבל לא יהיה נראה אצל זולתי איך ממציאותי ישפע מציאות כל נמצא, כמו ששאלת: