ספורנו/שמות/כא
א
[עריכה]"ואלה המשפטים" הנה בפרשה של מעלה היתה האזהרה שלא תחמוד כל אשר לרעך ואלה המשפטים אשר בם ידע האדם מה הוא כל אשר לרעך: " אשר תשים לפניהם" שאין בהם עשה ולא תעשה כמו באזהרות הפרשה של מעלה, אלא כשיקרה הצורך לשפוט ישפטו בזה האופן:
ז
[עריכה]"לא תצא כצאת העבדים" אין ראוי לאדם כשר לקנות עבריה לשפחה שלא מדעתה, אבל תהיה מקנתו לקחתה לאשה לו או לבנו וכסף דמיה יהיו נתונים לקדושין לאביה שהוא זכאי בהם, כפי מה שבא בקבלתם זל:
ח
[עריכה]"אם רעה בעיני אדוניה" אף על פי כן אם לא תישר בעיניו לא ישאנה שמא ישנאה, אבל ישתדל האב והאדון להפדותה: לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה. האב בהיותו בוגד בבתו למכרה, כאמרו הלא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו, וזה אחר שיראה פועל איש נכרי בישראל, שקנה איש ישראל את בת ישראל שלא לשם אישות, לא ימשול למכרה אחר כך לעם נכרי כזה:
ט
[עריכה]"כמשפט הבנות יעשה לה" בנו, שהם שאר כסות ועונה, אף על פי שהוא לא קנה אותה ולא קדשה:
י
[עריכה]"לא יגרע" שאין מותר להרבות נשים אלא היכא דמצי למיקם בספוקייהו (יבמות פרק הבא על יבמתו) באופן שלא יגרע את הראוי לראשונה:
יג
[עריכה]"והאלהים אנה לידו" שלא פשע לעשות דבר גורם זה, אלא שמגלגלין חובה על ידי חייב כאמרו וגם רשע ליום רעה: " ושמתי לך מקום אשר ינוס" לכפר עונו בגלותו:
יד
[עריכה]"מעם מזבחי" אף על פי שכל מחנה לויה היה קולט במדבר: " תקחנו למות" כענין המערת פריצים היה הבית הזה:
כ
[עריכה]"נקום ינקם" דם העבד, כי לא הורשה האדון להכות מכת אכזרי כזאת, אף על פי שהיה לו רשות להכותו ליסרו, כאמרו בדברים לא יוסר עבד:
כא
[עריכה]"כי כספו הוא" ועליו ליסרו, ופעמים ימרה העבד עד שיקצוף הרב להכותו מכה רבה, כאמרו אך מרי יבקש רע:
כד
[עריכה]"עין תחת עין" כך היה ראוי כפי הדין הגמור שהיא מדה כנגד מדה, ובאה הקבלה שישלם ממון (קמא פרק החובל) מפני חסרון השערתנו, פן נסכל ונוסיף על המדה לאשמה בה:
כט
[עריכה]"וגם בעליו יומת" בדיני שמים חייב, כשאין שם עדים שיחייבוהו בכופר:
ל
[עריכה]"אם כופר יושת עליו" אם יעידו עדים באופן שיחייבוהו דיינים בכופר:
לב
[עריכה]"כסף שלשים שקלים" כערך הנקבה, כי כמוה ענין העבד בקיום המצוות כדאיתא בחגיגה פרק קמא: