ספורנו/דברים/יד
א
[עריכה]"בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו" שאין ראוי להראות תכלית הדאגה והצער על הקרוב המת כשנשאר קרוב נכבד ממנו במעלה ובתקות טוב לפיכך אתם בנים לה' שהוא אביכם קיים לעד אין ראוי שתדאגו ותתאבלו בתכלית על שום מת: "ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה. "וגם כן אין להצטער מאד בשביל נזק המגיע למת במיתתו כי עם קדוש אתה מזומן לחיי העולם הבא אשר קורת רוח בהם יפה מכל חיי העולם הזה:
ב
[עריכה]"סגולה מכל העמים" ולכן הוא אוסר זה לכם ולא אסר אותן לבני נח:
ג
[עריכה]"לא תאכל כל תועבה" הנה קודם מתן תורה נודע הבדל בין טמא לטהור במבואר בענין נח. מ"מ כשהתיר האל ית' לנח ולבניו אכילת ב"ח לא הבדיל בין טמא לטהור. אמנם אתה בהיותך קדוש אין ראוי לך להיות נזון מן האיסור:
כא
[עריכה]"לא תאכלו כל נבלה" אפילו מן המין הטהור: " כי עם קדוש אתה לה' אלהיך" אעפ"י שהנבלה נאותה למזון אנושי כמו לגר או לעכו"ם אינה נאותה למוזון עם קדוש מוכן לשלמות המכוון מאת האל יתברך: " לא תבשל גדי" כמעשה הכנענים שהיו חושבים להרבות בזה הפעל מקניהם וקנינם וכל בהמתם:
כב
[עריכה]"עשר תעשר" כי בעשור התבואה והבהמה תרבה התבואה וירבה המקנה כאמרם ז"ל (גטין) עשר בשביל שתתעשר:
כג
[עריכה]"למען תלמד ליראה" כי במקום הנבחר למקדש יהיה בית דין הגדול להבין ולהורות: