לדלג לתוכן

ספורנו/בראשית/לח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"ויהי בעת ההיא" באותו הזמן שנמכר יוסף למצרים בסבת עצת יהודה שאמר למכרו ולא אמר להשיבו ושכל את אביו חל על יהודה פרי מעלליו והוליד שני בני מות ונשאר שכול משניהם:


"והיה בכזיב" והטעם שקראתו שלה לשון אל תשלה שהוא שם בלתי נאות מפני שיהודה היה אז בכזיב ותוחלתה נכזבה מראות פני אישה בעת לדתה והוא אם היה שם לא היה מסכים בקריאת שם בלתי נאות:


"ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" בלתי רע לבריות:


"כי לא לו יהיה הזרע" ידע שלא היה הוא לבדו הזוכה בכל אותה המצוה שהרי בקדושי אחיו יקיים הזרע ונמצא אחיו זוכה במקצתם: " לבלתי נתן זרע לאחיו" שלא יזכה אחיו על ידו שיושג התכלית המכוון בקדושיו:


"שבי אלמנה" המתיני באלמנות כמו ימים רבים תשבי לי: " פן ימות גם הוא כאחיו" פן ישגה ביופיה בילדותו כמו שעשו אחיו וימות:


"ותמת בת שוע" והיה לו להכניס את כלתו לביתו תחת אשתו כמו שעשה אברהם כאמרו ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ולכן נואשה תמר שיכניסה להיות עוד כלתו:


"בפתח עינים" בהתחלת שתי מסלות כי המסלה תקרא עין כמו על העין בדרך שור: " אשר על דרך תמנתה" כדי שלא ימלט יהודה מלפגוש בה בבואו מתמנת: " כי ראתה כי גדל שלה" וחשבה שכאשר יראנה יהודה בזולת בגדי אלמנותה וישאל מדוע ככה עשתה תשיבהו כי בא מועד להסירם שהרי אמר לה שבי אלמנה עד יגדל שלה והנה אז כבר גדל שלה:


"כי לא ידע כי כלתו היא" גם אחר שנטה אליה אל הדרך לא הכירה שאם היה מכירה היה מדבר בה בשביל בנו ולאל יתברך נתכנו עלילות שרצה שיהיה זרעה מיהודה שהיה יותר שלם ורצוי משלה וממנה יהיה משיח צדקנו: " מה תתן לי" התחילה לדבר כדי שיכירה כי לא היתה מכונת לשום אתנן בלי ספק אבל היתה כונתה להקים זרע מיהודה ובכן לקחה ערבון לא להנות בו אלא לעדות ואם היה נותן לה אתנן לא היתה מקבלת כי לא היה אז עמה עדות לזכות את נפשה:


"אם תתן ערבון" אם תתן אז אעשה מה שצוית באמרך הבה נא אבא אליך:


"ופתילך" צמיד פתיל עליך כמו סודר שבמתניו שמנו חכמים ובחרה באלה הכלים המורים הגדולה והגבורה כחותם ושבט המושל והאזור כאמרו אזור נא כגבר חלציך וזה עשתה כדי שתהרהר במעלת יהודה וגדולתו:


ותלבש בגדי אלמנותהי שלא היה עם לבבה להנשא אחרי שהשיגה את הזרע המכוון:


"וגם אנשי המקום אמרו" כמשחקים וקיקלון על כבודך:


"הנה שלחתי" ולא שקרתי באמונתי:


"וגם הנה הרה" ולא השתדלה לכסות קלון לכבודך:


"היא מוצאת והיא שלחה" שלא נפל לבה מהשתדל לזכות את עצמה אע"פ שהיו מוציאים אותה להשרף כי היה לבה כלב הארי: " לאיש אשר אלה לו" אע"פ שהיתה באותה סכנה לא רצתה להלבין פניו כאמרם ז"ל נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנלן מתמר:


"צדקה ממני" אע"פ שהיא באה אלי במרמה ואני לא ראיתיה כלל כי שלחתי הגדי מכל מקום היא צדקה במרמתה שהיתה לתכלית טוב ורצוי לאל ית' שהיא קיום הזרע לא להנאת עצמה שהרי חזרה לאלמנותה תיכף יותר ממה שצדקתי אני בקיום אמונתי שהיתה הכונה בו לכבודי ולהשיג ערבוני שהוא תכלית נפסד וגרוע כאמרם ז"ל גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה:


"והנה תאומים בבטנה" קודם לדתה הכירו שהם תאומים לפיכך קשרה המילדת שני להכיר הראשון:


"ויהי כמשיב ידו" היה כמו משיב ידו לא משיב באמת כי לא בפעולת הולד נעשה כן רק בפעולת הכח הדוחה שדחה את אחיו לחוץ והוסג אחור זה עם ידו: