ספורנו/במדבר/כב
ב
[עריכה]"וירא בלק" אדם מפורסם למלומד מלחמה כאמרו הטוב טוב אתה מבלק בן צפור וכו' ראה שבקש ישראל לעבור בארץ סיחון וכשלא נתן לעבור החרימוהו וראו שנצחו לא בדרך תחבולת מלחמה:
ג
[עריכה]"ויגר מואב" אילי מואב שלא נתנו ישראל לעבור כמו שהעיד יפתח באמרו וגם אל ארץ מואב שלח ולא אבה: " כי רב הוא" לא מפני תחבולת מלחמתם: " ויקץ מואב" המון מואב קצו בחייהם מפני בני ישראל השוללים אותם:
ד
[עריכה]"עתה" שכבשו ארץ סיחון ועוג: " ילחכו הקהל את כל סביבותינו" להרחיב גבולם ולהבטיחו: " ובלק בן צפור" היה נודע לגבור ואיש מלחמה: " מלך למואב בעת ההיא" ומכל מקום לא מלאו לבו להלחם בישראל כאמרו הרוב רב עם ישראל אם נלחום נלחם בם. ומה שאמר יהושע ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל אמר זה על ששכר את בלעם לקלל כמו שבאר באמרו וישלח ויקרא לבלעם:
ו
[עריכה]"אולי אוכל" אחר שתקללהו: " נכה בו" אני במלחמה ואתה בקללה: " אשר תברך מבורך" הנה כחו לא היה לברך אבל היה לקלל בהזכיר עון או בכוון שעה כדברי רבותינו ז"ל ולכן לא שאל ממנו שיברכהו לנצח או שיוכל להתיצב מנגד אבל אמר ידעתי את אשר תברך מבורך לכבודו של בלעם להורות שלא חשב אותו למזיק בלבד:
ז
[עריכה]"וקסמים בידם" כלי הקסם כי קוסם היה בלעם לכוין השעה כאמרו ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב על חלליהם:
ח
[עריכה]"כאשר ידבר ה' אלי" כי אכין עצמי לנבואה:
ט
[עריכה]"מי האנשים האלה עמך" מי הם אצלך שהכינות עצמך לנבואה בעדם לדעת מה תעשה להם האמנם הם אצלך כשואלי עתידות ותרצה לדעת העתיד למען תגיד להם או הם אצלך כמבקשים להשיג איזה מכוון בקללתך ודעתך עתה לשאול רשות אם תעשה חפצם:
יב
[עריכה]"לא תלך עמהם" אף על פי שלא תקללם לא תלך כדי שלא תתן עיניך בהם לרע כענין אמרם (סנהדרין פרק חלק ובתרא פרק המוכר את הספינה) נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות:
כ
[עריכה]"אם לקרא לך באו האנשים" אם להועץ עמך בלבד כענין קריאי העדה וכענין ואקראה לך להודיעני מה אעשה: " קום לך אתם" להזהירם שלא יחטאו:
כב
[עריכה]"כי הולך הוא" שלא היה ענינו בדרך כמי שיוליכוהו אחרים כענין ויקם וילך אחריה אבל היה הולך הוא כבעל הדבר וכמשתדל נגד רצון האל יתברך, כי לא באו לקרוא לו לעצה כלל: " לשטן לו" ענין השטנה הוא התנגד לפעולת איזה פועל כמו ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה והנה המלאך יוצא להתנגד לבלעם שיהיה דרכו בלתי נכון לפניו אולי ינחש כמנהגו ולא ידחוק את השעה וזה למען לא יחטא ויאבד: "והוא רוכב על אתונו ושני נעריו עמו." ולפיכך לא ראה את המלאך כאמרם ז"ל (ברכות פרק קמא) שלשה אינם רואים ואינם נזוקים:
כג
[עריכה]"ותלך בשדה" ואז עזב שני נעריו ושרי מואב ובכן לא הרגישו ענינו בעסקי האתון:
כח
[עריכה]"ויפתח ה' את פי האתון" נתן בה כח לדבר כענין ה' שפתי תפתח. וכל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן כרצונו וכל זה כדי שלא יאבד איש כמוהו:
ל
[עריכה]"ההסכן הסכנתי" והיה ראוי לך לחשוב מאחר שאין זה מנהגי שלא קרה לך כל זה בזה הדרך אלא להורות שלא יצלח שאף על פי שאין נחש יש סימן:
לב
[עריכה]"על מה הכית את אתונך" כי בראותך אלה האותות היה לך לשער שהליכתך בלתי רצויה והיא לא תצלח: " זה שלש רגלים" ואיך הקשית ערפך שלש פעמים לדחוק את השעה: " הנה אנכי יצאתי לשטן" הנה אני עשיתי האפשר להתנגד לדרכך בזה האופן לטובתך: " כי ירט הדרך לנגדי" ירט מן ורטט החזיקה כמו ותרץ את גלגלתו (שופטים ט, נג) מן רצ"ץ. אמר הנה יצאתי לשטן וענין ההשטנה היה כי יחריד הדרך כל מה שכנגדי כענין לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וכל זה לא הספיק להחריד אותך כי הכבדת לבך:
לג
[עריכה]"ותראני האתון ותט לפני" ועם זה הנה קרה לך שהאתון נטתה מפני שלש פעמים ואיך לא שתה לבך גם לזאת: " אולי נטתה מפני" היה לך לחשוב שאולי נטתה מפני שכבר ידעת שיש לפני האל יתברך איזה מדבר טוב על ישראל: כי עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתיי והטעם שאמרתי על מה הכית כמאשים הוא כי אמנם עתה הראית לדעת שגם שהייתי הורג אותך ומחיה אותה באופן שהיית מכיר שלא היה זה מקרה כלל מכל מקום לא היית נמנע מלכת כמוסר עצמו למיתה לעבור על רצון קונו שאין לך מכעיס גדול מזה:
לד
[עריכה]"חטאתי" להקשות עורף: " כי לא ידעתי" והיה לי לחוש לזה: " ועתה אם רע בעיניך" שאתה אולי מלאך מליץ על ישראל: " אשובה לי" כדי שלא לעשות דבר נגד רצונך אף על פי שהאל יתברך נתן לי רשות:
לה
[עריכה]"לך עם האנשים" לא תלך כבעל הדבר אבל כהולך עמם ולבקשתם שלא תאבד: ואך " את הדבר" ועם כל זה אני חושש שתעשה נגד רצוני כי אמנם לא תוכל לעשות אלא מה שאומר לך:
לו
[עריכה]"ויצא לקראתו" לכבדו שידע שהיה גס רוח, כמו שהעידו רבותינו ז"ל:
לח
[עריכה]"הנה באתי אליך" אף על פי שהייתי בא אליך אז כדברך מה הייתי מועיל לך וגם כן עתה: " היכול אוכל דבר מאומה" כלום אני יכול לדבר כמנהג כל מדבר רצוניי: הדבר אשר ישים אלהים בפי אותו אדבר. כענין רוח אלהים דבר בי ובאופן זה לא אהיה אני המדבר:
מ
[עריכה]"וישלח לבלעם" למנחת כבוד מלבד ארוחתו להשביע עין גאותו:
מא
[עריכה]"וירא משם קצה העם" כדי לתת עיניו בם כענין ויפן אחריו ויראם ויקללם וההפך ויראהו ה' את כל הארץ כדי שיברך לפני מותו: