ספורנו/במדבר/יד
ב
[עריכה]"וילונו על משה ועל אהרן" שהיו שלוחי האל יתברך להוציאם ממצרים ולהצילם מכל אימת מות במדבר ואמרו שכל זה נעשה כדי לתתם ביד האמורי:
ג
[עריכה]"ולמה ה' מביא אותנו" מה חטאנו לו שהשתדל על ידכם להביאנו לכך. כי חשבו שהיה כל אלה בתחבולה מאתו משנאתו אותם בשביל גלוליהם במצרים או לסבה אחרת כאשר העיד באמרו ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו:
ה
[עריכה]"ויפול משה ואהרן על פניהם" בראותם מעוות לא יוכל לתקון (קהלת א, טו) כענין בסנהדרין שכבשו פניהם בקרקע כשלא ידעו מה לעשות מאימת המלך (סנהדרין פ, כ"ג):
ז
[עריכה]"הארץ אשר עברנו בה לתור אותה" לתור המקום ויושביו, כאמרו וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה: " טובה הארץ" הנה בענין הארץ מה היא אנו מעידים שהיא מקום טוב מאד מאד בלי דופי לא כמו שהעידו חברינו באמרם שעם היותה זבת חלב ודבש היא אוכלת יושביה ובענין ואת העם היושב עליה אנו מעידים כי לחמנו הם ולא יעיזו פניהם נגדנו הפך עדות חברנו באמרם כי עז העם:
ח
[עריכה]"אם חפץ בנו ה'" אמנם כי טובתה עד מאד היא בתנאי שיחפוץ בנו ה' כאמרו ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה והיה אם שמוע תשמעו וכו': " והביא אותנו אל הארץ הזאת" הפך מה שהעידו חברינו באמרם לא נוכל לעלות אל העם כי אמנם לא יתקוממו יושבי הארץ לקראתנו כלל כאמרו ידמו כאבן עד יעבור עמך ה' וכן היה שלא עשו שום גדר ושום הכנה למנוע את עלות העם עליהם: " ונתנה לנו" כי ראינו שלא קמה רוח באיש בפנינו ושדעתם לברוח: " ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש" היא מעצמה בלתי עבודת עובדי אדמה כמו ביערים כענין וכל הארץ באו ביער ויהי הלך דבש על פני השדה וזה לא היה אפשר אם היה בארץ או באוירה איזה דופי:
ט
[עריכה]"אך בה' אל תמרודו" אמנם אם תרצו שתהיה הארץ לבם בזאת המדרגה מהטוב אל תמרדו בה' כאמרו והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם ואספת: " ואתם אל תיראו" הנה אם לא תמרדו יביאנו האל" כי לחמנו הם" כי ראינו שאין בדעתם להתקומם נגדנו כלל כמו שלא יתקומם הלחם נגד אוכליו כמו שהעידה רחב באמרה ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם: סר צלם מעליהסי וראינו שהסכימו לעזוב כל מגן וצנה כדי שימהרו לנוס מפנינו כענין הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בחפזם:
יא
[עריכה]"עד אנה ינאצוני" עד איזה גבול מהבזוי אסבול שיבזוני: " ועד אנה לא יאמינו בי" עד איזה גבול מהפלאות אעשה קודם שיבטחו בי וישענו על דברי:
יב
[עריכה]"אכנו בדבר" כענין וגם יד ה' היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם: " ואורישנו" אעשה שיעזבו לאחרים חילם ויירשום כענין המתים יורשים את החיים (בבא בתרא פרק יש נוחלין) שהיה בחלוקת הארץ. ובזה קיים מה שנדר ליוצאי מצרים באומרו ונתתי אותה לכם מורשה:
יג
[עריכה]"ושמעו מצרים" חשב משה שכשאמר האל יתברך אכנו בדבר יהיה הרצון להכות תכף את כולם והתעורר לשאול מה יעשה לשמו הגדול ואמר הנה ישמעו מצרים תכף שהרגת את אלה פתאום ויאמרו שעשית מבלתי יכולת בידך על יושבי הארץ הזאת וזה כי אמנם ראו כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ועם זה שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה ולא יחשבו שתהיה תקלתם בשביל שעזבת אותם בעונם:" אשר עין בעין נראה" שכבר נראה בעין עין השגחתך עליהם:" אתה ה' ועננך עומד עליהם" בהוה כאמרו כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו וכו':
יז
[עריכה]"יגדל נא כח ה'" לכבוש את מדת הדין:
יח
[עריכה]"פוקד עון אבות על בנים" מאריך עד דור רביעי שאם יחזיקו מעשה אבותיהם בידיהם ויוסיפו להרע תתמלא סאתם בדור שלישי ותאבד תקות תשובתם ויפרע מהם ואם יחזיקו במעשה אבותיהם ולא יוסיפו להרע מהם ימתין עד דור רביעי ואז תתמלא סאתם באפס תקוה לתשובה ויאבדו:
כ
[עריכה]"סלחתי כדברך" כשאמרתי אכנו בדבר כבר סלחתי בזה האופן שאתה אומר כי לא היתה הכונה שאמית את כולם יחדו אבל שאמית את כלם מעט מעט במדבר ולא יכנס איש מהם לארץ:
כא
[עריכה]ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ. אמנם אני נשבע שכמו שהוא אמת שאני חי ושימלא כבודי את כל הארץ כן יהיה אמת כי כל האנשים והם בני עשרים "אם יראו את הארץ" שלא יראו את הארץ כלשון כל אם שאין אחריו תנאי כפול כמו אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך חי ה' אם יומת (שמואל.. א יט, ו) ודומיהם.
כג
[עריכה]" וכל מנאצי לא יראוה" וגם מבניהם שאינם בזאת הגזרה שלא הגיעו לכ' שנה כל אותם שינאצוני לעתיד לא יראוה כמו שקרה למתים על דכר קרח ועל דבר פעור ובנחשים ובשרפים:
כד
[עריכה]"וזרעו יורישנה" הוא יורישנה לזרעו לא כענין שאר דור המדבר שאף על פי שבניהם ירשו אותם לא היו הם המורישים אבל הורישם סדר האל יתברך במצותו למנחילי הארץ כמו שיעד באמרו ואורישנו:
כז
[עריכה]"עד מתי לעדה הרעה הזאת" אף על פי שסלחתי כדברך להאריך להם שלא להמיתם תכף ולא כולם יחדו מכל מקום לא סלחתי לעדת המרגלים אשר הם מלינים עלי. שהם המחטיאים וחטא הרבים תלוי בהם ולא אאריך להם כלל ועם זה את תלונות בני ישראל אשר המה המרגלים מלינים עלי שמעתי ואשים פני לענשם לפיכך:
כח
[עריכה]"אמור אליהם חי אני נאם ה' אם לא" שתי שלילות במקום חיוב. כלומר כי אמנם כאשר דברתם באזני באמרכם או במדבר הזה לו מתנו. ובאמרכם נשינו וטפינו יהיו לבז. וכן למרגלים באמרם ארץ אוכלת יושביה היא שהכל יתקיים בכם: " כן אעשה לכם" בזמנים מתחלפים ובזה נשבע מה שהעיד המשורר באמרו וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים. וכן יחזקאל (כ, כג) באמרו וגם אני נשאתי ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים:
לג
[עריכה]"ונשאו את זנותיכם" שמרדתם בי באמרכם נתנה ראש:
לד
[עריכה]"במספר הימים" שהאריכו במצותכם לראות אם אפשר לכבשה: "יום לשנה" תשעה באב של כל שנה כמבואר בתענית בתרא: " תנואתי" תכירו מה רע בטול המכוון שלי בסורכם ממנו כאמרו ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי ה':
לו
[עריכה]"והאנשים אשר שלח משה" שהיו נאמנים אצלו ונהפכו לו לאויבים: " וישובו וילינו עליו את כל העדה" שהם הסנהדרין וראשי העם כשאמרו כי חזק הוא ממנו וזה עשו להוציא דבה על הארץ כדי שבעוד שהיו הזקנים עסוקים בתלונתם יוציאו הם אל ההמון דבה על הארץ וזה לא היו יכולים לעשות בפני הזקנים היודעים ומכירים בשקרם:
לז
[עריכה]"וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה" באותה מגפה שאמרו הם שתקרה בארץ אוכלת יושביה והנה פעולת אויר הארץ היתה להם לזרא ומתו תכף:
מא
[עריכה]למה זה אתם עוברים את פי ה' והוא לא תצלח. כי באופן זה תהיו חוטאים לא לתאבון והנאת עצמכם אבל להכעיס:
מד
[עריכה]"ויעפילו" חזקו לבבם כענין ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם:
מה
[עריכה]"וירד העמלקי" ולא הניחום לעלות: