ספורנו/במדבר/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · במדבר · ה· >>

ו[עריכה]

"למעול מעל בה'" כבר באר הקבלה שזה נאמר על גזל הגר כי אמנם הגוזל אותו מחלל שם אלהיו בעיני הגר אשר בא לחסות תחת כנפיו ולכן יקרא מועל בקודש וחייב אשם כמשפט כל מועל בו:


ח[עריכה]

"המושב לה'" כי כשאין הבעלים קיימים ראוי להשיב הגזל לבעלי בעליו והוא האל יתברך כענין שאמרו רבותינו ז"ל (מציעא פרק המפקיד) מת העבד יחזיר לרבו:


ט[עריכה]

"וכל תרומה" כבר באה הקבלה שהתרומה האמורה בזה המקום היא הבכורים הנקרבים לאל יתברך כמו שמנהג להקריב בכורים לבעל הקרקע כאמרו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' ואמר כאן שכמו שגזל הגר המושב לה' הוא נותנו לכהן של משמר כמו כן הבכורים הנקרבים לאל יתברך הוא נותנם לכהן של משמר:


י[עריכה]

"ואיש את קדשיו לו יהיו" אבל שאר קדשים והם תרומות ומעשרות אף על פי שהם מוקדשים לה' אינם לשום כהן מיוחד אלא לאותו כהן שיתנום אליו הבעלים: " איש אשר יתן לכהן" אבל כשהאחד מהבעלים יתן לכהן איזה קדש לא יהיה עוד בכלל קדשיו אבל לו יהיה לכהן המקבל ולא יוכלו הבעלים ולא שאר הכהנים להפקיעו ממנו:


יב[עריכה]

"כי תשמה אשתו" תסטה מדרכי צניעות: " ומעלה בו מעל" חללה את קדש ה' אשר אהב בקדושי האישות כחבוק ונשוק זולת אישה ודומיהם:


יג[עריכה]

"ושכב איש אותה" שכן דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה: " ונעלם מעיני אישה" אף על פי שקדמו כל אלה יקרה שיהיה הדבר נעלם מעיני אישה כאילו תכהינה עיניו מראות שאם היה יודע ושותק לא היו המים בודקין את האשה כלל כמו שביארו ז"ל: "ונסתרה" אחר כל אלה ונודע זה לאישה:


יד[עריכה]

"ועבר עליו רוח קנאה" רוח טהרה להתרות בה מאחר שידע ששטתה מדרכי צניעות: " וקנא את אשתו" התרה בה ואמר אל תסתרי עם איש פלוני: " או עבר עליו רוח קנאה" רוח שטות בלתי סבה ראויה שיקנא: " והיא לא נטמאה" אבל אם עברה על התראתו ונסתרה אף על פי כן:


טו[עריכה]

"והביא האיש את אשתו" ולא נאמר מאחר שבכל זה ששטתה אשתו מדרכי הצניעות ומעלה בו מעל ישב ודמם אין זה כי אם רוע לב ואף על פי שנעלם מעיניו ששכב איש אותה לא נחוש לקנאתו וכן אם קנא בלי סיבה לא בשביל זה נאמר שתהיה קנאתו דבר בטל. כי אמנם אף על פי כן נמחוק המגלה ונקריב ככתוב בפרשה:


יט[עריכה]

"והשביע" שיאמר לה שתקבל עליה שבועת האלה בתנאי זה: " אם לא שכב" עתה: " ואם לא שטית טומאה" פעמים אחרות: " הנקי" מפני שכבר נאמר כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא באופן שאף על פי שישבע האדם על אמת בשבועת האלה הנה אם יהיה הדבר בלתי צריך כמו הנשבע על הידוע לא ינקה הנשבע מן האלה. הנה את שגרמת להיות הדבר ספק אצלנו ולחייב עצמך בשבועה זו היה ראוי שגם שתשבעי על האמת לא תנקי מכל מקום קבלי את האלות על זה התנאי שתנקי מהם אם לא שטית:


כ[עריכה]

"ואת" גם כן קבלי עליך: " כי שטית תחת אישך וכי נטמאת" שתחול האלה בסבת מה ששטית ונטמאת ולא בסבה אחרת ובהיות הסבה סרה ובלתי אמתית לא יהיה שום חלות לדברי האלה:


כב[עריכה]

"אמן אמן" אני מקבלת שני התנאים שאמרת שאם לא שטיתי אנקה ושאם שטיתי תחול האלה:


כח[עריכה]

"ונקתה" מעונש השבועה שגרמה אף על פי שנאמר כי לא ינקה הנה בזה הענין רצה האל יתברך שתנקה האשה כי הוא ידע יצרנו:


כט[עריכה]

"זאת תורת הקנאות" הקנאה הנעשית בדין והקנאה הנעשית שלא כדין וזה ביאר באמרו אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה וזוהי קנאה בדין. והוסיף ואמר או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה. וזה בלי סבה ראויה לכך:


ל[עריכה]

"וקנא את אשתו" יתרה בה שלא תסתתר מכל מקום: " ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת" ולא יחוש למחיקת המגילה:


לא[עריכה]

"ונקה האיש מעון" אף על פי שחשד בכשרה כי היא גרמה לו שעברה על התראתו וגרמה רגלים לדבר כאמרם ז"ל (שבת פרק במה האשה) לא קבל דוד לשון הרע דברים הנכרים חזא ביה במפיבושת: " והאשה ההיא תשא את עונה" שאם נטמאת תמות ואם לא נטמאת תתבזה לעין כל על שהעיזה פניה לעבור על התראת בעלה ונסתרה: