סמ"ק/רלו

<< · סמ"ק · רלו · >>

רמב"ם הלכות עדות פ"י סמ"ג לאוין סימן ריד. טו' ח"מ סימן לד שלא להעיד רשע שנאמר (שמות כ"ו) אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס וגם אסור לעד כשר להצטרף עם עד רשע אפי' העדות אמת כך כתיב בספר המצות ^{(ר"פ א)} וכל איש שעבר עבירה דאורייתא פסיל דאורייתא עבר עבירה דרבנן פסול מדרבנן. ועד זומם למפרע הוא נפסל כאביי ופסול דאורייתא אין צריך הכרזה: ופסול דרבנן צריך הכרזה: ועדותו טוב הוא עד שיכריזוהו: ואלו הן הפסולין מלוי ברבית הלוה והמלוה: אבל העדי' שמא כשרים הם כי אינם סבורים לעשות עבירה. וכל מי שאינו סבור לעשות עבירה כשר לעדות ומפרחי יונים ומשחקי בקוביא: וסוחרי שביעית: ומשחקי בקוביא היכא שיש לו אומנות אחר' כשר והוסיפו עליה' החמסנים הלוקחים שלא מדעת בעלים: והרועים: אחד רועה בהמה דקה וא' רועה בהמה גסה: אבל מגדלי בהמה דקה כשרים בחוצה לארץ: ומוכסין פסולי' וסתם מוכ' פסול: וסתם גבאי כשר: וגנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב ובאריסי' בדבר מועט: ואוכלי צדקות של עכו"ם: אם אפשר להיות נזון בצנעה: ומבזה עצמו בפרהסיא פסול: ואם לאו כשר: ^{(ר"פ ב)} ומשומד לדבר אחד לא הוי משומד לדבר אחר: ואם היה יודע בעדות קודם שנסתמה ונסתמה פסול: ואימתי חזרת משחק בקוביא משישברו פספסיהן מעצמם ויחזרו מעצמם שלא ישחקו עוד ואפילו בחנם: מאימתי חזרת מפריחי יונים משישברו הכלי' שהם צדים בהם ויחזרו בהם ^{(ר"פ ג)} דאפי' במדבר לא עבדי ^{(הג' א)}. וכן טבח שהיה בודק לעצמו ויצאת טרפה מתחת ידו פסול עד שילך למקום שאין מכירים אותו ויוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב ומשלו:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

וקשה והיאך יכבוש עדותו. נראה שאינו אסור אלא שלא יאמר הכשר אני ופלו' ראינו כך אלא י"ל כך ראיתי:

והאוכל בשוק ועבדים וקטנים וחרשים ושוטים וסומים בשתי עינים אבל באחת מעיניו כשר.

חזרת מלוי ברבית עד שיקרעו את שטרותיהם מעצמם ויחזרו בהם חזרה גמורה שלא ילוו ברבית אפי' לעכו"ם ואפילו בכדי חייו.

רלו

וכן טבח שהיה בודק לעצמו כו' כן הוא בסמ"ג ובהרמב"ם ולאפוקי אם היה בודק לאחרים לא בעינן שהלך למקום שאין מכירין אותו ושארי חומרות הנזכרות בסנהדרין ובחולין שם וכ"כ בשו"ת מהר"י וויל סימן צ"ז וע"ש ועיין בהרמב"ם סוף פי"ב מהלכות עדות ובטור ח"מ בב"י סי' לד מיהו עכ"פ תשובה בעי שיהי' כשר לעדות: