סמ"ק/רכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · רכה · >>


רמב"ם הלכות עדות פ"ח: סמ"ג עשין סימן צח ח"מ סימן יח:

לפסוק הדין ע"פ הרוב דכתי' (שמו' כג) אחרי רבים וגו': אבל אחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים שני דיינים אחרים ויהיו ארבע והאחד שאומר איני יודע כמאן דליתיה דמי ודיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה ומחזירין בין לזכות בין לחובה. והכל מלמדין זכות וחובה: ומי שלמד זכות חוזר ומלמד חובה: ודנין ביום וגומרין בלילה או בו ביום: ובירושלמי קאמר דפחות מבן עשרים דן דיני ממונות וגר וממזר דנין דיני ממונות (ר"פ א): ובמגילת סתרים דרבינו ניסים אמר דאין דנין דיני ממונות בערב שבת מדרבנן מיהו עתה נהגו לדון מפני ביטול תלמוד תורה של מלמדין: (הג' א) והאב ובנו הרב ותלמידו מונין להם בשנים ומתחילים מן הגדול בדיני ממונות:

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

מיהו יש חילוק ביניהם דממזר דן אפילו כשרים כדמוכח פרק עשרה יוחסין גבי מי שהוחזקו אבותיו משוטרי וכו' וגר דוק' חבירו גר ה א דן אבל ישראל לא ידין כדמוכח פי' מצות חליצה.

הגהות חדשות[עריכה]

רכה[עריכה]

האב ובנו הרב ותלמידו מונין להם בשנים. עיין סמ"ג דהיינו שנושאין ונותנין עמו אבל בשעת גמר דין אין גומרין בקרובים אף בדיני ממונות: