סמ"ק/קסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · קסו · >>


רמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ו סמ"ג לאוין סימן קכ טור א"ה סימן ה'.

שלא לסרס שום דבר דכתי' (ויקרא כ"ב) ובארצכם לא תעשו וכשעובדי עכו"ם ואלילים גוזלי' או גונבים בהמות או עופות של ישראל כדי לסרס' ואח"כ מחזירין להם צריך הישראל למוכרן לאחר (ר"פ א) והנהו תרי חסידי מחלפי אהדדי והוי כמכירה:

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

(הג' א) ואם הערי' ישראל בדבר זה קונסין אותו והא דמיכר' לישראל אחר אפי' לבנו מותר ודוקא לבנו גדול (הג' ב) אבל לבנו קטן לא כדאיתא במציע' דף כ' ועיין בתשובת הגאונים.

הגהות חדשות[עריכה]

קסו[עריכה]

ואם הערים ישראל בדבר זה כו'. נראה לפרש דעת ההגה"ה דר"ל דהא דכתב רבינו שצריך הישראל למוכרן לאחר מן הדין היינו דוקא אם הערים בדבר זה ובלא הערמה מותר וא"צ למוכרן ולכן מביא רבינו והני תרי חסידא מיחלפי אהדדי משום שרצו להחמיר על עצמן אף בלא הערמה וכן מוכח בסמ"ג:

אבל לבנו קטן לא כו'. עיין בסמ"ג שבתשובת הגאונים ז"ל פסקו שמותר אף לבנו קטן: