סמ"ק/קנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · קנח · >>


רמב"ם הלכות מילה פ"א וסמ"ג עשין סימן כח לא מנאו מצוה זו בכלל העשין טור י"ד סימן רכז:

למול יליד בית דכתיב (בראשית י"ז, י"ג) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספיך וצריך לכסות הערוה אם הם גדולים (ר"פ א) בשעת ברכה (הג' א) ומילתו של יליד ביתו אינו דוחה לא שבת ולא י"ט:

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

אבל בקטן אין לחוש דלא שייך ערלה בפחות מט' שנים אך כשהוא מטונף מצוא' יש מקפידין אפי' בקטן בן ח' ימים. מיהו אין לחוש דהא אמרינן דאין מרחיקין מצואת קטן עד שיאכל כזית דגן בשם הר' ברוך ואעפ"כ טוב לנקותו קודם הברכה ומורי הר' יחיאל היה רגיל לכסות את הערוה בשעת ברכה גם בלא שום טנוף אפי' בקטן בן ח' ימים (ש"ע סי' רסה פסק כסברא הראשונה).

הגהות חדשות[עריכה]

קנח[עריכה]

ומילתו של יליד בית אינו דוחה כו'. נראה לפרש דהיינו שלא טבלה אמו עד שילדתו ועיין הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכו' מילה ובהר"ן בפ' ר"א דמילה: