סמ"ק/קמח

<< · סמ"ק · קמח · >>

רמב"ם הלכות מגילה פ"א סמ"ג עשין דרבנן סימן ד' טור א"ח סימן תרפו

לקרא מגילה בזמנ': ואמרו רבותינו הכל כשרים לקרא את המגילה ^{(הג' א)} חוץ מחרש שוט' וקטן וגם מבטלין תלמו' תור' לקרותה אך לא מתעסק במת מצוה והכל חייבין לקרותה ואפילו נשים ומיהו אין מוציאות אנשים והקורא בין עומד בין יושב יצא וכן קראוה שני' יצאו ואינה צריכה עשר' ואין קורין אותה עכשיו אלא בארבע' עשר: ואם היינו יודעי' כרך שמוקף חומה מימות יהושע בן נון קורין אותה בחמשה עשר ומברכין לפניה שלש ברכות מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו בין בלילה בין ביום וכל הלילה. כשרה למקרא מגילה ולאחרי' במקום שנהגו מברכין בא"י אלהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו ברוך אתה ה' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע קרא למפרע או על פה לא יצא אבל התחיל לקרותה ושהה מעט והתחיל לקרות ממקו' שהניח אפי' שהה כדי לקרותה כולה יצא והכל יוצאין בקריא' לשון הקדש שלנו אבל שאר לשון אין מועיל רק למביני' אותו לשון גם שתהא כתובה באותו לשון ולשון יווני' לכל כשר ואמר רבא נקרא' ספר ונקראת אגרת ספר שאם תפרה שלא בגידים פסולה אגרת שאם יש בה ג' חוטין של גידים כשרה והיא שיהיו משולשין ^{(ר"פ א)} והגוילין נהגו לעבדו לשמן ורבי' משה מיימון אומר אינו צריך ואין ראי' לא לזה ולא לזה מיהו יש ראי' קצת מדנקר' ספר צריך עבוד לשמה וצריך לקרות בני המן ועשרה בנשימה אחת וגם צריך שיהו כתובי' אריח על גבי אריח ולבנ' על גבי לבנה ואת קורין אריח שהוא חצי לבנה: לפי שהיא תיבה קטנה ופרשנדתא קורין לבנה לפי שתיבה גדולה היא והיכא שנתעברה השנ' קורין אותו באדר השני וכן סדר פרשיות אבל הספד ותעני' אסור בין בארבע עשר וחמשה עשר של אדר הראשון בין בי"ד וט"ו של אדר השני והוא הדין לשמוח משתה ^{(ר"פ ב)} ושמחה אבל עשיית מלאכה אין איסור מלאכה רק במקום שנהגו וסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא וצריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד ולשני אביוני' שתי מתנות ומגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהם רצוע' לסנדלו ואין מדקדקין בהם אלא כל הפושט ידו ליטול יטול לעשו' משת' ושמחה:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

פירוש משולשין. שיהא מתחלת היריעה עד תפירה ראשונה כמו מתפירה ראשונה עד שנייה וכן משנייה לשלישית כמו משלישי' עד סוף היריעה. כי ההיא משולשין דמכות גבי ערי מקלט. מתחילת היריעה פירוש בלא תפירה דצריך שיור תפר בתחלת היריעה כמו בס"ת:

וכן נוהגי' גדולי' לעשות משתה ושמחה בי"ד של אדר ראשון. אמנם בט"ו צ"ע שהרי גם באדר השני אין ט"ו נוהג כי אם מטעם לאסור של זה בזה. וגם בתלמודא קאמר אין בין י"ד שבאדר ראשון וכו' וט"ו לא הזכיר. מיהו שמא נקט אותו שהוא עיקר וה"ה ט"ו וגם העולם לא נהגו לעשות משתה כי אם בי"ד של אדר הראשון לבד:

קמח

חוץ מחרש כו' כסתם מתניתין דמגילה וכן הביאו הרי"ף והרא"ש המשנה כצורתה ואף דאנן קי"ל כרבי יהודה גבי ק"ש דאם לא השמיע לאזנו יצא שאני מגילה שיש בה חיוב שמיעה ג"כ וחרש לאו בר שמיעה הוא והוי כמו גבי שופר דשם לכ"ע חרש אינו מוציא כיון דשופר עיקר המצוה היא השמיעה וכסתם מתניתין דפ' ראוהו ב"ד וכ"כ הראשונים גבי מגילה דנשים אינן מוציאות את האנשים דלא מחייבי רק בשמיעה והסוגיא דמגילה דמוקי במתני' כרבי יוסי ודלא כרבי יודא. היינו טעמא דלר' יודא כיון דמכשיר בקטן ע"כ סבירא ליה דסגי בחדא דמחויב השמיעה או בקריאה יכול להוציא ואנן לא קי"ל בזה כרבי יודא וכמו שפוסק בה"ג גבי נשים וכן הוא בפוסקים ועיין הגהת מיימוני ודוק בזה ולחנם רצו לשבש הנוסחאות בהרמב"ם ז"ל בהלכות מגילה ועיין בכ"מ שם ובתוי"ט: