סמ"ק/ע
רמב"ם הלכות עכו"ם פ"ב סמ"ג לאוין נח טור י"ד קפא
שלא לתשחית פאת זקן דכתיב (ויקרא י"ט, כ"ז) לא תשחית פאת זקנך. (הג' א) ודרשו רבותינו איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער (הג' ב) ונחלקו הגדולים בפי' הפיאות על כן (הג' ג) כל סוף העצם אסור וטוב שלא להעביר שום תער (הג' ד) על הזקן כלל: (ר"פ א)
מפרשים
[עריכה]הגהות רבינו פרץ
[עריכה](הג' א) ואפילו תחת הסנטר שקורין מנטין אוסר ר"ת בתער. לפי שפעמים שמושך אליו העור של הפיא'. (הג' ב) אבל במספרי' מותר (ש"ע אפי' כעין תיער ומ"מ נזהרין שיעש' עיקר הגלוח בחלק העליון מן המספרים ומזה אין לחוש תחת הגרון הואיל ואינו עיקר מקום הפיאות) והחטאים מניחים חוט שיער ועיקרי פרקי הפיאה לא נודע מקומם והנם בנים משחיתי' בעיקר הפיאה והקפת פאה מראש אסורה (הג' ג) גם במספרים כעין תער:
הגהות חדשות
[עריכה]ע
[עריכה]ודרשו רבותינו. בפ"ק דקדושין דף לה. ופ"ג דמכות דף כא. דאינו חייב על הזקן עד שיטלנו בתער דוקא וכדאמרינן שם. דילפינן מהדדי כהנים מישראלים דגבי כהנים כתיב ופאת זקנם לא יגלחו ובמלקט ורהיטני אע"ג דמשחית לא מיקרי גילוח. וגבי ישראלים כתיב לא תשחית ומספרים אף כעין תער לא הוי השחתה וילפינן לה שם בקידושין כהנים מישראלים להדדי בגזירה שוה דפאת פאת:
ונחלקו הגדולים בפירש הפאות. על הא דתנן במתניתין במכות דחייב על הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה ומפרש שם בש"ס מחוי רב ששת בין פרקי דיקנא וכמו שתמצא שם בפירש רש"י. ובריש שבועות פירש בענין אחר וכן כתב בפי' החומש וכן הביאו הראשונים פי' ר"ת בענין אמר ועיין ברא"ש ובר"ן:
כל סוף העצם אסור. פי' מתחת האוזן עד סוף שבולת הזקן אסור בכל צד שהוא קצה העצם משום חשש דפאת הזקן. ובפרק י' דנגעים תנן איזהו הזקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת:
על הזקן כלל ואפילו שלא בקצה העצם. וכן כתב הרא"ש בפ"ג דמכות וז"ל וירא שמים יוצא ידי כולם ולא יעבור תער על כל זקנו. ולא כאותן המניחין חוט כל שהוא על הפאות כי לפעמים אינו מכוין כנגד הפאות עד כאן. וע"ש. כתב הסמ"ג דאף בהשחתות הזקן לוקה הנשחת אם סייעו למשחית כמו בהקפת הראש. וכמו שהביא רבינו בסימן דלקמן. וכן הביאו התוספ' בריש שבועות. והרא"ש במכות שם בשם התוספתא. ואיני יודע למה השמיטה רבינו. ועמ"ש בסימן דלקמן. ואפש' שדעתו כדעת הראב"ד ז"ל שהביא הרמב"ן משמו. במכו' שם. דדוקא גבי הקפת הראש דכתי' תקיפו לשון רבי' ומשמע על מקיף וגם ניקף אבל בזקן דלא כתיב לא תשחיתו לשון רבים אין המושחת במשמע ופטור. והא דכתיב גבי כהנים לא יגלחו אפשר שאין זה כולל גם להניקף כמו לא תקיפו. וכן לפי דברי התוספ' שבנזיר בפרק ב' נזירין. וכמו שאביא בסימן דלקמן עיקר קרא דלא תקיפו מיירי בניקף. מה שאין כן בזקן. אבל זה דוחק שיחלוק רבינו בזה על הסמ"ג כיון שמפורש כן בהתוספתא. ומהתלמוד שלנו אין ראיה להיפך. וגם הרמב"ן ז"ל לא הביא שם במכות בשם הראב"ד ז"ל אלא כמסתפק בזה ולא בהחלט נגד התוספתא. וגם הראב"ד ז"ל לא השיג בזה על הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות ע"ז שפסק כמו התוספתא זו. ואפש' שסמך רבינו אמה שכת' בזה גבי פאות הראש בסימן דלקמן. וה"ה הכא גבי זקן. וכן משמע בקידושין שם.
ואפי' תחת הסנטר כו'. וכן כתב הר"ר יונה באיגרת התשובה. וכן משמע מדברי הרא"ש מדהביא על זה המתניתין דפרק י' מנגעי' שהבאתי למעלה. ובכל בו מביא זה בשם הר"ם מאיורא. ומשמע שם שזה הוא מדברי רבינו בעצמו ולא הגה"ה וע"ש ועיין ב"י בטי"ד סימן קפ"א:
אבל במספרי' מותר. היינו תחת הסנטר. וכן משמע מדברי הר"ר יונה. והכל בו. ואע"ג דמספרי' כעין תער מותר לגמרי אפילו פאת הזקן ממש. וכמו שכתב רבינו מההיא דמכות. וקדושין ומשמע שם דאפילו מדרבנן מות' ולכתחילה. וכן משמע מדברי הרמב"ם גבי פאות הראש ופשיטא בזקן. וכן משמע מדברי הראשוני'. אפשר שכיון בעל הגה"ה לדעת בעל תרומת הדשן בסימן רצ"ה שכתב שיש ליזהר לכתחילה שלא לגלח הזקן במספרי' שהוא חדוד. וכמו שמביא שם בשם גליון תוספ' מפרק קמא דשבועות וע"ש אבל תחת הסנטר אין צריך ליזהר בזה ומותר במספרים אף שהם חדודים. ועיין באגודה בריש שבועות שמביא ג"כ הגליון מתוספ' זה שיש ליזהר להמגלח במספרים שיגלח בהתחתון ולא בהעליון של המספרים. ועל זה מסיים הגה"ה כאן דתחת הסנטר מותר בכל זה:
גם במספרים כעין תער. עיין בסימן דלקמן: