סמ"ק/סא
רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"א והלכות עכו"ם פ"ו סמ"ג לאוין סי' א' ועשין סי' טו טור י"ד סי' קמו:
שלא לקיים עכו"ם (הג' א) דכתיב (שמות כ׳:ג׳ מכילתא יתרו פרשת ו') לא יהיה לך אלהים אחרים על פני והלאו חלוק מן העשה דואבדתם. דאיבוד שייך כשהוא שלו (הג' ב) לאחר שלקחה מן הגוי עובד עכו"ם או כבשה. (הג' ג) והלאו הוא שלא יקחנה מן העובדה קודם ביטולה:
מפרשים
[עריכה]הגהות רבינו פרץ
[עריכה]הגהות חדשות
[עריכה]סא
[עריכה]דכתי' לא יהי' וכו'. כן הוא במכילת' ומביא' הסמ"ג בלאוין א' לפי שנ' לא תעש' לך פסל אין לי אלא שלא יעש' העשוי כבר מניין שלא יקיי' ת"ל לא יהי' לך. וכן מביא רש"י בפירש החומש בפרשה יתרו אבל אין כן דעת הרמב"ן וכמו שכתב בפירושו על התורה בפרשת יתרו שהמכילתא היא שנויה כדברי יחיד ואין ההלכה כן. וכמו שהוכיח מהסיפרא שהלאו דולא יהיה לך הוא מדבר בע"ז ממש. וכן הרמב"ם בספר המצות ובחבורו מנה לאו זה שלא לעלות על המחשבה שיש אלוה זולתו הבורא יתברך שמו. ואינו אזהרה על קיום ע"ז דאינו אלא לא תעשה בעלמא מלא תעשה לך. או ואלהי מסכה לא תעשה לך. וכן דברי הסמ"ג נוטין לזה. ודעת רבינו כשיטת. רש"י וכן הביא הרמב"ן בשם בה"ג:
לאחר שלקחה מן הגוי. קודם שביטלה הגוי דאילו ביטלה הגוי מותרת לישראל וכמו שכתב רבינו מזה בסימן ס"ז:
והלאו הוא שלא יקחנה כו'. פירש על מנת לקיימה: