סמ"ע על חושן משפט שמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

א' האיש וא' האשה:    כלומר אע"פ דכתיב בפ' משפטי' איש כי יגנוב שור או שה וטבחו או מכרו חמש' בקר ישלם תחת השור כו' איש ל"ד קאמר דהושווה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ולא כתיב איש אלא למעוטי קטן וכדמסיק וה"ה לכל דכוותי' דהיינו חרש שוטה:

אלא שאשת איש שגנבה כו':    נקט א"א לאפוקי אלמנה וגרושה ובתול' גדול' דיש להן ממה לשלם מיד משא"כ אשה שיש לה בעל דכל אשר לה הכניס' מסתמא לבעלה ובס"ס שמ"ו נתבא' דאם יש להנכסי מלוג חייב' למכור מיד בטוב' הנא' ולשל' הקרן ע"ש בדריש' ובסי' תכ"ד ס"י:

עד שתתאלמן או תתגרש:    פי' יקח פסק דין מיד עלי' שנתחייב' לשלם לו קרן וכפל מיד כשיהי' לה וכמ"ש הטור והמחבר בסעיף שאחר זה ואף שכ' הטור כאן ז"ל עד שתתאלמן או תתגרש ויתבענ' אינו ר"ל שאז יתבענ' ויקח פסק דין עליה אלא ר"ל אז יתבענ' להוצי' מידה בפסק דין שבידו מעכשיו ומ"ה השמיט המחבר תיבת ויתבענה כדי שלא נטעה בו ולא כע"ש שכ' תיב' ויתבענ' מה שהשמיט בעל הש"ע בכוון והוסיף וגרע בזה:


סעיף ב[עריכה]

צריך לישבע שאינם ברשותו:    אף שהוא טענת ספק ובטור ובתשו' הרא"ש כ' בזה המעש' ז"ל וגם חושדין לשמעון עצמו שיודע מה שנעש' בו ושמא עדיין הן ברשותו כו' ומשמע דבני העיר היו חושדין אותו לפי ראו' עיניהן ולפ"ז י"ל דמ"ה השביעוהו אבל המחבר שלא העתיקו ודאי ס"ל בלה"נ משביעין אותו ונראה דה"ט כיון שבא לרשותו ועכשיו אינן יש כאן ריעותא ומשביעין על טענת ספק כזה במקום ריעותא ככל שבועות שומרין שהן ספק ומטע' שכתבתי בסי' רצ"ד כיון שודאי בא לידו ועכשיו אינו. ומה"נ צריך לישבע שלא פשע בה אע"ג דלא קיבלהו עליו שמיר'. ובאמר הנח לפני [לפניך] כ' הטור והמחבר בר"ס רצ"א דאפי' ש"ח לא הוה שאני התם דאמר הנח לפני [לפניך] וגילה דעתו דלא יסמוך עליו משא"כ כאן ועפ"ר מ"ש עוד מזה:

ושלא שלח בה יד:    בטור כ' גם שלא פשע בה שנגנב וכ"כ מור"ם לעיל בהג"ה ס"ס צ"ו:


סעיף ג[עריכה]

קטן שגנב כו':    ה"ט כיון דאינו בר דעת וה"ה חרש ושוט' ועל שלשתן אמרו שפגיעתן רעה וע' פרישה:

מחזירין הקרן כו':    ואין זה בכלל אין נזקקין לנכסי קטן כו' אם הוא מפורסם וידוע שהגניבה בא לידו וכמ"ש בסי' ק"י:


סעיף ד[עריכה]

עבד שגנב כו':    דעבד ג"כ אין לו ממון דמה שקנה עבד קנה רבו:

אין בעליו חייבין לשלם:    ז"ל הטור אין בעליו חייבין לשלם ולא כל דבר שמזיק כיון שהוא בן דעת ובעלים אינן יכולין לשמרו שאם יקניטנו ילך וידליק גדישו של חבירו ונמצא מחייב רבו מנה בכל יום:


סעיף ה[עריכה]

מכה רבה:    דהיינו כפי כוחו דעבד כמו קטן ומשום דסתם עבד יכול לסבול מכה רבה מ"ה נקט גבי' מכה רבה: