סמ"ע על חושן משפט ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט ריט |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

שדה פלוני אני מוכר לך:    כבר כתבו הטור ומור"ם דין זה בסימן רי"ח סכ"ב וחזרו וכתבו כאן לסדר יחד דיני מכירה במצרים דאתאמרו בהדדי בפ' המוכר את הביח גם חדשו כאן דאף ע"פ דלא סיים המצרים (ור"ל שלא פירש לו המצרים בפירוש בשעת המכירה) אבל בעינן עכ"פ שיהא מוקף סביב במצר א' וכמ"ש שם:

קנה כל השדה:    זהו עדיף מאם סיים לו ג' מצרים ולא הד' שבסמוך דכאן אמרינן דדעתו היה לקצר וכונתו היה שמכר לו כל מה שהוא בתוך מצר מזרח ומערב:

רק תלם אחד כו':    פי' כשיש בהן ט' קבין שהוא שיעור שדה:


סעיף ב[עריכה]

מצר הרביעי לא קנה:    פי' הג' מצרים קנה בכל ענין משא"כ במצר הר' דלא קנהו בכל ענין אלא כאשר מבאר והולך ומ"ה הוסיף בו כיצד וק"ל:

מובלע בין המצרים:    כזה אינו מובלע כזה וכלל דברי הטור והמחבר בזה הוא אם יש בו תרתי לטיבותא דהיינו שאינו מובלע ויש בו דבר חשיבות שיש בו שיעור שדה דהיינו ט' קבין או שיש עליו רכב דקלים שהוא ג"כ דבר חשיבו' כמ"ש בסי' רט"ו ורי"ח אזי ודאי אינו מכור עמו ואם יש בו תרתי לגריעותא שהוא מובלע וגם אינו בו דבר חשיבות הנ"ל כלל אזי ודאי מכור עמו ואם יש בו חד צד לטיבותא וחד צד לגריעותא זה מסור לבית דין וק"ל:


סעיף ג[עריכה]

לא קנה מן הארוך כו':    דיד בעל השטר על התחתונה ואמרינן דמצרים הרחיב לו ולא היה דעתו להקנותו גם מצד מזרח אלא כנגד קצר שמצר לו במערב:

ואם היו של שנים:    כזה דמדהוה ליה למכתב ראובן שמעון מצר ראובן מן המזרח ומצר לוי מן המערב וכתב לו מצר ראובן ושמעון מן המזרח ודאי הי' דעתו להקנותו שדה שלו מצד מזרח כשיעור רוחב השדות שיש לראובן ושמעון מצד שדיהו ומדמיצר לו מצר מערב קצר אמרי' שדעתו הי' ליתן לו כראש התור דהיינו באלכסון מסוף כלות מצר מזרח הארוך לצד מצר מערב הקצר כזה ופי' תור הוא שורה שנותן באלכסון ע"פ השורות ועפ"ר:

קנה באלכסון כראש תור:    הא דהוסיף מור"ם וכ' "באלכסון בדעת הי"א ולא כ"כ לדעה הראשונה שכ' המחבר נראה משום שדברי המחבר המה דברי הרמב"ם והרמב"ם פכ"ד דכלאים משמע קצת דפירשו בע"א דכ' זה לשונו ראש תור הוא שם עדי שמשימין הנשים באזניהם כמו תורי זהב נעשה לך ותבניתו משולש וע"כ קורין לכל זויות מחודדות מכל תבנית ראש תור עכ"ל ע' במיימוני פי"ג דמכירה שם כתב מצויר האי דינא במצר לו ד' מצרים ואחד מהן קצר ולא ידעתי מנ"ל הא:


סעיף ד[עריכה]

סיים הזיות:    כזה וכתב ראובן בזוית מזרחית צפונית ושמעון בזויות מערבית דרומית וכן לשני זויות האחרות:

כמין גא"ם:    כזה

חלק מכל רוח:    כזה דשמנה שדות סובבים שדיהו מכל צד שנים וכ' שדה א' מכל צד למצר והשני לא כתב לו מ"ה מחלקין השדה שמכר לו לשמנה חלקים וקנה לארבע חלקי' מהן אותן שמצר לו ובמצר לו הזיות קנה בשתי וערב רוחב הזויות שמצר לו כזה ובכמין גא"ם קנה ממנו רצועה א' ברחב' של גא"ם שמצר לו כזה:


סעיף ה[עריכה]

צריך שיכתוב לו מצר ראובן משתי רוחות:    דאל"כ לא קנה אלא החצי כזה עוד כתב בטור ז"ל מצר לו של מזרח ארוך ושל מערב קצר ומצר לו צפון ארוך ומצר לו דרום קצר פלגינן ליה בשתי ראש תור עכ"ל הטור ובנוסחאות המדויקים מרא"ף ונרא' דר"ל כזה ובזה מעדיף להלוקח שיש לו שני בליטות הבליטה הדרומית כיון שמצר לו ג"כ מצר דרומי והבליטה המערבי משום דמצר לו גם מצר מערבי והחלק שבין הבליטו' אינו נותן להלוקח ויש נוסחאות אחרות בזה במקצת ספרי הטו' כתוב בהן ז"ל ואם מצר להן מזרח ומערב קצר ומצר דרום ארוך ומצר צפון קצר פלגינן ליה בשני ראש תור וכן הנוסחא בספרי ב"י ובע"ש ושם בע"ש כתוב ציור לנוסחא זו כזה וקשה לי דאין לנוסחא זו מקור לא בגמ' ולא בפוסקי'. אבל נוסח זו שכתבתי יש לו מקור דנלמד מדין הנ"ל דמצר לו ב' מצרים אחד ארוך וא' קצר דמסקינן בגמ' דנותנין לו בראש תור א' וממילא במצר לו ב' ארוכים וב' קצרים נותנין לו ע"פ אותו דרך ב' ראש תור ועפ"ר מה שהקשיתי עוד ע"ז הנוסחא והציור ובשם מ"ו כתבתי בפרישה ציור אחר ומוכח מתוכה שגרס נוסחא הנ"ל בראשונה שהוא עיקר אבל לא עמדתי על סוף דעתו בציורו וכמ"ש שם ע"ש ודו"ק:


סעיף ו[עריכה]

מצר מזרח דמינה פליגא:    פי' שכותב לו שדה פלוני אני מוכר לפלוני מצד מערב שלו הוא ראובן ומצד צפון שמעון ומצד דרום לוי ומצד מזרח שלו הוא הארעא דמינה פליגא ור"ל השדה שפלגתי מאותו שדה שמכרתי לו הוא עומד במזרח והוא מצד מזרח שלו (וה"ה אי לא מצר לו אלא מצר מערב לחוד ועל מצר מזרח כתב שהוא שדה דמינאי פליגא וכנ"ל דבמצר לו מזרח ומערב לחוד סגי) או שכתב לו כנ"ל ובמקום ארעא דמינה פליגא כתב לו ארעא דמינה פסיקא ור"ל השדה ששיירתי לנפשי ופסקתי משדה זו שמכרתי לו והוא מצר מזרחי שלה ולא פי' כמה מכר לו ממנו וגם אין ידוע כמה שייר לנפשו ממנו:

קנה חצי השדה:    דדרשינן יתור לשונו דלא הוה צריך לכתוב ואלין מצרנהי כ"א ליפות כחו כדי שלא תימא יד בעל השטר על התחתונה:

תשעה קבין:    דיד בעל השטר על התחתונה ובציר ממנה א"א דהרי שדה מכר לו: