סמ"ע על חושן משפט קמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

ואם עשו חלוקה זו בשטר. פי' שני השותפין טוענין לקחנו אותו יחד בשותפות מהמערער ושטר היה לנו ממנו ואבדנו אותו וכשקנינו אותו ביחד עשינו בינינו שטר שותפות שזה יאכל פירות כל השדה שנה ראשונה והשני בשנה שנייה וכן יהלך בסבוב ואותו שטר שותפות הוא בידם לפני ב"ד לעת עתה יש להן חזקה מיד אחר כלות ג' שנים הראשוני' אע"פ שלא אכל שום אחד מהן ג' שנים דשניהן נחשבין כחד כיון דיש לשטר קול דקנו אותו יחד והוה ליה להמערער למחות קודם כלות ג' שנים וק"ל:

ועשה להם המוכר שטר מכר. פירוש ואותו שטר מאותו פלוני המוכר הוא בידם עתה לפני בית דין אלא שאינו מבורר אם אותו פלוני קנאה מהמערער ואם בתורת גזילה בא לידו ומכרו להן אפילו הכי חזקתן חזקה מיד אחר ג' שנים הראשונים אע"ג דלא אכל שום אחד מהן ג' שנים וגם לא חלקו יחד בשטר כנ"ל כיון דמכר להן אותו פלוני בשטר יש לו קול והוה ליה להמערער למחות וטוענין להם שאותו פלוני ודאי קנאה מהמערער מיהו צריך להיות ידוע שדר בה איתו פלוני יום אחד וכ"כ בטור ויתבאר לקמן בסי' קמ"ו בס"ד ע"ש:


סעיף ג[עריכה]

וירשה הבן ואכלה כו'. באב ובן אין צריך שטר דהכל יודעין דהבן בא מכח ירושת אביו ואין להמערער התנצלות לומר סברתי שבתורת גזילה אכלה מה שאין כן בלוקח שלקח מהבן וזהו שסיים המחבר דוקא בהלוקח וכתב והוא שלקח בשטר וק"ל והמ"מ פי"ג מטוען כ' בשם הרמב"ן והרשב"א דאפילו החזיק הבן בקטנותו חזקתו הוי חזקה כיון שהתחיל אביו החזקה שהיה גדול והבן מכח אביו בא וכ"כ פי"ב מטוען שכן משמע מדברי הרמב"ם אלא שבפי"ג מטוען בשם קצת מפרשי' כתב דבעינן שיהא גדול גם הבן ובבא שאחר זה בהחזיק בפני האב ובפני הבן לכ"ע בעינן שיהא הבן גדול לעת ההוא משום דאין מחזיקין בנכסי קטן ולדעת רשב"ם שם בעינן שיהא הבן גדול אפילו בתחלת החזקתו שהחזיק בפני האב ע"ש ובהגד"מ:


סעיף ד[עריכה]

אין לך מחאה גדולה מזו. לשון הטור והיה לו להמחזיק לשמור שטרו לעול' ור"ל דמכירת הבן עדיף משאר מחאה דשם אם ישתוק ג"ש אחר המחאה נראה כחוזר בו מן המחאה כמ"ש הטור והמחבר בסי' קמ"ו ס"ה אבל הכא כיון שמכרה לאחר א"א לחזור בו מהמחאה שאפי' אם יודה שהמחאתו היתה שלא כדין והשדה של המחזיק אין בדבר זה כלום לחוב להלוקח אשר"י והמחבר אף שלא כ' כאן בפירוש תיבת לעולם כתבו בסי' קמ"ו שני פעמי' בס"ו ובס"ט ע"ש גם הטור חזר וכתבו שם וכתב עוד שם סל"ב ול"ג בשם הרא"ש ור' ישעיה דהא דצריך ליזהר בשטרו לעולם היינו דוקא כשאין המחזיק יודע שיש שטר להלוקח דאז ירא לומר ממך קניתיהו דשמא יבא המוכר לערער עליו אבל אם יודע שיש לו שטר נאמן המחזיק לומר לאחר ג' שנים ששהה בידו בפני הלוקח קניתיהו מהמוכר במגו שהיה אומר ממך קניתיהו וגם המחבר כתבו שם בסכ"א ע"ש וא"ת הא הרא"ש כתב דלא הוה המכירה דבן ללוקח מחאה כי אם בשטר דאית ליה קלא וא"כ איך נאמר דאין לו מגו משום שמא אין לו שטר י"ל דאף דכל מחאה צריכה להיות באופן שיכול המחזיק להוודע ומיהו לא בעינן שיודע עכ"פ וכמ"ש הטור והמחבר בר"ס קמ"ו דאף אם אמרו העדי' שמיחה בפניהם לא הוצאנו מפינו לפני שום אדם שעשה המערער מחאה אפילו הכי הוי מחאה כיון דהמערער עשה את שלו ומיחה באופן שהיה יכול להוודע ומה"נ נאמר כאן אף שהמכירה היתה בשטר כי זולתו אין להמכירה קול מ"מ אפשר דלא שמע המחזיק מהמכירה דהוא כמחאה ומ"ה לא רצה המחזיק לטעון בפני ב"ד דחזר וקנאה מהלוקח מהבן וק"ל:

והוא שמכרה בשטר ☜ וכ' הרשב"א סי' תרמ"ב דאם הקדישה המערער לאחר שאכל המחזיק שנה אפילו הקדישה שלא בשטר נתבטלה החזקה דשלמו לו שאר שני חזקה בפני מי שאינו יודע למחות וע"ל ס"ס קמ"ט מזה ד"מ ס"ס זה:

אפילו שלא בשטר בטור מסיים בטעמו ז"ל דדוקא גבי לקוחות המחזיקין בעינן שטר כי אין להמערער לחקור אם יחזיקו כראוי אם לא שיתברר הדבר ממש בקול אבל הכא המחזיק יש לו לחקור שלא ימכור אחר שדהו עכ"ל ועפ"ר: