סמ"ע על חושן משפט קכד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]הנתבע אינו יכול למנות מורשה כו'. הטעם מבואר בטור וז"ל כדי שלא יהו הדיינים שומעין טענת שקר מפי המתורגמן עכ"ל. ור"ל הנתבע עצמו חזקה הוא דאין מעיז לטעון דבר שקר בפני מי שחייב לו והא ראי' שכופר הכל פטור מן התורה משום חזק' דאין הנתבע מעיז משא"כ כשיטעון ע"י שליח אבל תובע יכול למנות מורשה דלגביה לא אמרו חזק' אינו מעיז לטעון דבר שקר ועוד דהתובע מקנה המעות להמורש' שלו והרי עומד במקומו וכאלו הוא התובע עצמו מה שא"כ בנתבע דאינו מקנ' לאחר דבר להיות עומד במקומו. ועוד דבתובע הוצרכו לתקן מורשה שלא ילך אדם בממון חבירו למדינת הים וכמ"ש בסי' קכ"ג ועיין בד"מ שכתב דאפי' להתובע לא התירו אלא כשהוא יושב בביתו ושולח מורש' לב"ד במקומו בכוחו ורשותו משא"כ כשגם התובע בב"ד אסור לטעון ע"י מליץ שלו אלא יטעון בעצמו וכמ"ש הטור בסי' י"ז בשם הרמב"ם ועיין בדברי המחבר שם סעיף ז':
ונשים יקרות כו'. ע"ל ס"ס צ"ו בטור אימת מזמנין נשים ובתולות לדין:
משגרין להן סופרי הדיינין כו'. בפרישה כתבתי דאפשר דמ"ה אמרו דמשלחין אליהן הסופרים משום דהן יכתבו מיד טענותי' בפניה ויניחו אותן בפני ב"ד וגם כתבתי שם ☜ דאם ירצה התובע הולך עמהן והיא טוענת בפני התובע ותבוש מלטעון שקר:
עושין לת"ח כו' ע"ל סי' ז' ס"ו שכתבתי לחלק שכאן איירי בת"ח שרוצה לקבל דין הדיינים אלא שזילא ביה מלתא לילך ולערער עם ע"ה. והא דתולה בתורתו אומנתו משום דשאר אנשים דבלא"ה עסקיהן עם עכו"ם וע"ה ודאי צריכין ג"כ לילך עמהן לפני דיינים והיותר נרא' דדוקא בהנהו שתורתן אומנותן אמרו דראוי לחוס על כבודן ולעשות להן תיקון שלא לילך בעצמן לערער עם עם הארץ וק"ל: