סמ"ע על חושן משפט קטז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
ואין הבעל חוב צריך לכתוב לו הרשאה. פי' כשבא הלוקח לגבות מהמוכר א"צ הרשא' מהמלוה שירשוהו לגבות מהמוכר במקומו שהי' להמלוה לטרוף ממנו בשטר חוב שהיה בידו עליו שכיון דסתם קנין הוא באחריות ויש בידו טירפא מהב"ד שטרפוהו המלוה ממנו יחזור לגבות מודו בהטירפא:
והוקרה ושוה אלף כו'. כ"כ ג"כ הטור וא"ת דכאן משמע דהלוקח טורף ממנו כל הקרקע ביקרותו ובר"ס קט"ו כתב הטור והמחבר דהיוקר בכלל השבח שהשביח הקרקע מאליה ושם כתבו הרא"ש והטור ומור"ם דאין המלוה גובה אלא חצי השבח ודוחק לומר דמ"ש דגובה חצי השבח לא קאי שם אנתיקר' אלא אכשנשבא גוף הקרקע אבל בנתיקר' נוטל כולו וגם דוחק לומר דמיירי הכא בדכתב להמלוה דאקני ולהלוקח כתב בהדיא דלא יקנה מדאקנ' דכ' מור"ם בר"ס קט"ו דבכה"ג גובה המלוה כל השבח (והלוקח יגבה כפי מה שנטרף מידו ממקום אחר ואפילו מלקוחות משדות שהיו לו במקום אחר ומכרם והמלוה לא רצה לילך אחריהן לטרפם שם) דא"כ לא ה"ל לסתום כיון דזה לא מבואר לעיל בדברי המחבר אלא נראה דמיירי בדעשאו להמלו' אפותיקי דאז הן שלוה שיעור ארעא ושבח' נוטל השבח כולו הן שלא לוה לו אלא שיעור ארע' לחוד דג"כ גובה כל השבח אלא דמשלם להלוקח הוצאתו וכמבואר בסי' קט"ו ומשום דכאן עיקר החידוש שבא ללמדינו הוא מה שגובה לעולם אלף מ"ה קיצרו בזה הטור והמחבר כאן וסמכו אמ"ש לפני זה בסי' קט"ו:
כותבין לו טירפא באלף כו'. טעם דכל הני הוא כדי שלא יהא פסידא להלוקח דהרי כתב לו בשטר הקנין אחריות דעמליהון ושבחיהון:
וכל הדין שיש למלוה עם הלוקח כו'. פי' כשם שהמלוה שיש לו שטר על הלוה כשאין ללוה טורף מהלקוחות שקנה אחריו כן הלוקח שטרפו מידו ואחריותו על הלוה המוכר לו כשאין להמוכר נכסים חוזר הלוקח על הלקוחות שקנו אחריו לטרוף מהן:
אלא בעדים בעלמא בפרישה כתבתי הטעם דמאן דמוכר מוכר הוא בפרהסי' כדי דלתקבצו קונים הרבה ויוסיפו במקח משא"כ כשטר הלואה דמאן דיזיף בצנעא יזיף ולכן אין המלוה טורף כי אם בהלואה הנעש' בשטר ומה"ט נמי כתב מור"ם בהגה דהנותן מתנה בעדי' ור"ל אפי' באחריות אינו טורף דג"כ לית ליה קול ואע"ג דאומר הנותן להעדים כתבו' בשוקא וחתמוה בברא וכמ"ש לקמן בסי' רמ"ב מ"מ כל זמן שלא כתבו אין הנותן מאסף אנשים כמו במכר וק"ל:
שלא חתמו על שום שטר כו'. ז"ל הטור דאי לאו הכי דילמא טריף בעדים והדר טריף בשטר ומכביש הוא דכביש ליה השתא עכ"ל ועד"ר:
ומ"מ ב"ד כותבין לו כו' פי' אף שאין יכול לטרוף לוקח ראשון מלוקח שני כשאין לו שטר מכר אלא עדים אא"כ כשהעדים מעידים שלא חתמו על שום שטר מטעם הנ"ל מ"מ לענין לגבות מהלוה כותבין לו שהלוה יודע האמת אם נתן לו שטר על כן לא חשו שמא יטרוף שני פעמים וגם אפסידא דלוה לא חששו דאיהו דאפסיד אנפשי' דהל"ל לעדים שלא יעידו ע"פ כשחתמו לו שטר ועד"ר שהארכתי בזה:
סעיף ב[עריכה]
שכבר נמחל שיעבודו ע"ל סי' ק"ל מ"ש ליישב דלא תיקשי אהדדי: