סמ"ע על חושן משפט סד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]מחיים תפסתי: דאל"כ מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לדינא דגמרא:
בלא כתיבה: פי' כתיבת השטר קנין שבו קונין השטרו' והיינו קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה וכמ"ש בסי' ס"ו ע"ש ואפי' להרמב"ם דס"ל דנאמן לומר שטר כתיב' הוה בידי ואבדתיהו הכא מודה דאינו נאמן כיון דיש עדים דבפקדון באו לידו וכמ"ש בסמוך:
שראום עתה בידו: פי' עתה קודם שבאו לב"ד לדין וכמ"ש לקמן סי' ע"ב וקל"ג ע"ש:
שאל"כ היה נאמן כו': פי' לא היינו צריכין עדים שתבעם ממנו בחייו אלא היה נאמן ע"ז בדיבורו ואף שהפקידו בידו בעדים כל שלא ראו אותו עתה בידו נאמן במיגו דאי בעי הוה אמר נאנסו מידו ואף שאז לא היה יכול להראותן מ"מ היה בידו לעשות קנוניא עם הלווין ליקח מידן מה ולמסור לידן השט"ח קרוע גם י"ל דהמיגו הוא כשיבואו היורשין לתבעו שיחזיר לידם השטרו' שהפקידו בעדים ישיב להן בפני ב"ד שנאנסו ובינו לבינם יגלה להן שהן בידו ושיחזרו להן כשישלמו מה שחייב להן אביהן ומ"ה בסי' ס"ז בסעיף י"א ששם מיירי שצריכין להראותו בב"ד כדי לגבות בהאי שטרא לא אמרי' האי מיגו דנאנסו וע"ל סי' קל"ג סעיף כ"ה מ"ש עוד מזה והא דלא קאמר מיגו דהחזרתים לאביך משום דאז לא הי' צריך עדות דראוהו עתה בידו אלא שראוהו בידו אחר מות אביהן וגם מיגו דהחזרתים להיורשים ליכא למימר דה"ל מגו דהעז' ועיין מ"ש בדריש' עוד מזה וק"ל. ואם ראו אותו מתה בידו וליכא עדים שבאו לידו בתורת פקדון נאמן בדיבורו במגו דהוה אמר להד"ם פי' להד"ם שבאו לידי בתורת פקדון אלא בתורת משכון באו לידי מתחל' והוה נאמן דלמשכון א"צ להיות בידו כתיבה וראייה:
נאמן במיגו דנאנסו: פי' נאמן בשבוע' היסת דגם אם הי' טוען נאנסו לא הי' נשבע אלא היסת דשטרות אתמעטו מש"ד וכמ"ש הטור והמחבר לקמן סי' צ"ה ע"ש וכ"כ מור"ש ועד"ר:
ואע"פ שאין לו מיגו ואינו יכול כו': קאי אמ"ש אם יש עדים שתבעם ממנו כו' אז הוה תפיס' וכ' דמיירי שיש עדים שהפקידם בידו וגם ראו אותו עתה בידו ע"ז כ' מור"ם דאע"ג שאין לו מיגו כלל ר"ל לא מיגו דנאנסו ולא מיגו דבתורת משכון בא לידו ואינו יכול לומר לקוחין כו' פי' וגם אינו יכול לו' לקוחין הן בידי שתאמר שיהא נאמן במגו דלקוח מ"מ אם כו' והא דאינו נאמן לו' לקוח הוא בידי הוא מכח תרתי חדא דכל היכא דאיכ' עדים דבתורת פקדון בא לידו וגם איכא עדים דראוהו עתה בידו אינו נאמן לו' לקחתי אח"כ ממנו כמ"ש הטור והמחבר בסי' ע"ב וקל"ג ועוד דבלאו ה"נ לכל הפוסקי' זולת הרי"ף והרמב"ם לא מהימנינן בשטרות לו' שלקחן עד שיהי' לו בידו שטר דכתוב בו קני לך כו' וכמ"ש הטור בס"ס ס"ב וס"ו ע"ש:
דלא כיש מי שאומר כו': אלא בידוע שחייב לו כו'. דברי מור"ם תמוהין הן בזה וכמ"ש בפריש' ודריש' כי נ"ל פשוט דליכא פלוגתא בהא ושגם התוס' והרא"ש והטור כולהו ס"ל דצריך להיות ידוע שח"ל דהא קי"ל דכל היכא דאיכא עדים שראו אותו עתה בידו אינו נאמן לטעון עליו עד כדי דמיו אלא היכא דאית ליה מיגו דאי בעי אמר לקוחין הן בידי כמבואר בתלמוד בכמה מקומות וכמ"ש הטור והמחבר בסי' ע"ב וקל"ג וזולתן ולמה יהנה לזה הא דיש לו עדים שתבעו ממנו בחיים ולא רצה להחזירם כיון דאלו באו שניהן לפנינו בכה"ג הי' צריך התופס להחזירו להנתפס ולא יגרע כח יתומיו ועד"ר שהארכתי בזה: