סמ"ע על חושן משפט נה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]הרי זה קנה כו': עיין בטור שכתב בסעיף י"ג תשובת הראב"ד במי שלוה לחבירו ועשה לו שטר מכירה על שדהו ומכרה לאחר קודם שבא הזמן כו' ע"ש וכתבה מור"ם לקמן ס"ס רי"א ע"ש:
משמתינן לשליש כו': היינו כשאין המלוה בכאן אבל כשהמלוה בכאן ומודה דשלא כדין בא לידו כייפינן ליה להחזיר השטר או לכתוב עליו שובר ב"י בשם רשב"א מחס"ו:
עד דמקבל עליו כל אונסא כו': דכל כשעדיין לא גבה בו משמתינן עד שיסלקו דכל גרמא בנזקין מחייבינן הגורם לסלקו משא"כ כשכבר גבה דפטור כן הוא שם וכדמסיים מור"ם כאן וכ"כ לקמן בסי' קע"ה ס"מ בהג"ה ע"ש:
ואם נודע לב"ד שהחזירו שלא כדין כו': ע"ל סי' ס"ה ס"א וסי"ו ונ"ל דכאן הכל מודים דלא יגבה בו כיון שודאי אינו חייב לו סך כל השטר משא"כ התם דאיכא למימר שמיד המלוה נפל וחייב לו כו':
השליש פטור: דה"ל גרמא בנזיקין ול"ד למ"ש הטו' והמחבר לעיל בסי' מ"ו בסעי' ל"ז בהודאת עדים ששקר חתמו שצריכין לשלם מדיני דגרמי גם בסי' כ"ט ס"ב גם בסי' ל"ח כ"כ הטור והמחבר דחילוק יש בין דיני דגרמי לגרמא בניזקין כמבואר בתוס' והרא"ש והטור והמחבר כתבוהו לקמן בסי' שפ"ו והחילוק שביניהן הוא בין אם ההיזק נעשה מיד וגם אם הוא ברי הזיק' או לא ע"ש ולפי מ"ש בדריש' ובסמ"ע שם בס"ג שהרשב"א וסייעתו מחלקין בין היזק המגיע לו קודם שקיבל עליו לפרוע לו ובין לאחר שקיבל עליו מכח השמת' ושבזה המה מחולקים עם הרא"ש דהרא"ש מחייב בכל ענין וכמ"ש לקמן הטור והמחב' הי' קע"ה בסעיף מ' במוכר שדה לעכו"ם בצד שדה חבירו ומזיקו ולפ"ז היה נראה לומר דלעיל בסי' מ"ו העתיק המחבר דברי הרא"ש וכאן העתיק מור"ם דברי הרשב"א אלא שאם כן לא הוה ליה למור"ם ז"ל לסתום כאן אלא לפרש דיש פלוגתא בזה לכך מחוורתא כמ"ש בראשונה וגם הרא"ש מודה בהא ודו"ק:
סעיף ב
[עריכה]ואינו גובה בו כלום אלא מבני חרי: נראה דהיינו דוקא המותר במה שעדיין לא פרעו דאלו מה שפרעו כתב הרא"ש שם בפ"ד דנדרים וכתבתי לשונו בדריש' דאינו חוזר וגובה ממנו א"ל בכתיב' ומסיר' כדין אותיות דשטר וכמ"ש בר"ר ס"ו (ול"ד למ"ש המרדכי והביאו מור"ם בסי' מ"ח דאם חזר ומסרו לו בעדי' חוזר וגובה בו ולא הזכיר שם כתיב' ומסירה דשאני התם דמיירי דחוזר ולוה בו ביום עד"ר) וממשועבדים אפי' אותו שלא פרע אינו גובה דחיישינן שיגב' בו ג"כ החצי שכבר פרע וכדין שטר מוקדם אלא שבגביות מבני חורין ממנו עצמו לא חששו לגזור הא אטו הא וז"ש מור"ם ואינו גובה כלום ר"ל כלום אפי' מה שלא נפרע עדיין ומ"ש אלא מבני חורין ר"ל גובה אותו שלא פרע לחוד אבל צ"ע דבד"מ כ' דגוב' כולו מב"ח והל"ל בצדו דהיינו דוקא בכתיב' עם המסיר':